ז'אן ד'איבלין – הבדלי גרסאות

'''זאןז'אן ד'איבלין''', רוזן [[רוזנות יפו ואשקלון|יפו ואשקלון]] ([[1215]] - דצמבר [[1266]]) היה [[משפטן]] נודע ומחבר כרוניקות ידוע מ[[ממלכת ירושלים]]. ז'אן היה בנו של פיליפ ד'איבלין, פקיד ממשל בכיר בחצרו של [[ממלכת קפריסין|מלך קפריסין]].

משפחתו הייתה חלק מענף מ[[משפחת איבלין]] הגדולה שהגרהשהיגרה לקפריסין בעקבות כיבוש האי על ידי הצלבנים בסוף [[המאה ה-12]] בעת [[מסע הצלב השלישי]]. ז'אן נאלץ להגר מהאי אחרי מריבה בין משפחתו ל[[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]] בשנת [[1229]].

ז'אן השתתף בקרב בין האביליניםהאיבלינים לנציגו של פרדריך בשנת [[1232]] והיה שותף לניצחון הבארונים המורדים. ככל הנראה היה שותף להסכם הפשרה שהושג בין פרידריך לבין האצולה הארץ ישראלית בשנת [[1241]]. אחרי [[1246]] בראשית [[מסע הצלב השביעי]] הפך לרוזן יפו ואשקלון ושליט רמלה. בשנת [[1249]] השתתף בכיבוש [[דמיטה]] בעת מסע הצלב השביעי ונפל בשבי המוסלמים כשהאחרונים שחררו את העיר מידי הצלבנים. נפילה בשבי לא שללה את חירותו ועד מהרה הוא יצא לחופשי.

בשנות ה-50 של המאה ה-13 התרחשה מלחמה בין [[ג'נובה]] ל[[ונציה|וונציה]] ב[[עכו]] בגלל ענייני מסחר. על מנת לייצב את המצב קראו ז'אן ו[[בוהמון השישי מאנטיוכיה]] קראו למלכת קפריסין לפרוש את חסותה על ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון ונציאני וכתוצאה מכך ג'נובה נאלצה לעזוב את עכו. ז'אן לא ניצל את מעמדו הבכיר בממלכה ולא התערב במלחמה בין ה[[ממלוכים]] ל[[מונגולים]].