שפות סלאביות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיאור השפות הסלאביות
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית
שחזור עמוק
שורה 1:
{{מפת תמונה/שפות סלאביות}}
'''השפות הסלאביות'''  הן ענף של השפותה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו אירופיות ]] המדובר בעיקר במזרח  [[אירופה ]] וארצות ה[[חבל הבלקן|בלקן]].
 
מקורה המשוער של השפה הפרוטוה[[פרוטו-סלאבית ]] של  [[סלאבים|השבטים הסלאבים ]] הוא באזור הנמצא כיום באוקראינהב[[אוקראינה]], ויש לה קשרים עםפרוטועם [[פרוטו-בלטית]].
 
ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.{{תבנית:שפות הודו-אירופיות}}
 
==רשימת שפות ==
 
*'''[[שפות סלאביות מזרחיות|מזרחיות]]'''
**[[אוקראינית]]
**[[בלארוסית]]
**[[רוסית]]
**[[רוסינית]]
*'''[[שפות סלאביות מערביות|מערביות]]'''
**צ'כית וסלובקית
***[[סלובקית]]
***[[צ'כית]]
**'''שפות לכיטיות'''
***[[פולנית]]
***[[פומרנית]]
***[[קשובית]]
**'''[[שפות סורביות]]'''
***[[סורבית עילית]]
***[[סורבית תחתית]]
*'''[[שפות סלאביות דרומיות|דרומיות]]'''
** [[סלאבית כנסייתית עתיקה]] - נקראת כך משום שהיא הסלאבית העתיקה ביותר שנכתבה. היא לא השפה הפרוטו-סלאבית העתיקה שממנה התפתחו שאר השפות הסלאביות.
**דרומיות מזרחיות
***[[בולגרית]]
***[[מקדונית]]
**דרומיות מערביות
***[[סרבית]]
***[[קרואטית]]
***[[סלובנית]]
***[[בוסנית]]
* אחרות
** [[פרוטו-סלאבית]] - לא נשמרה בכתב.
 
יש המאמינים שהייתה קיימת גם שפה '''צפון סלאבית''', השונה מהשפות המזרח והמערב סלאביות. דיאלקט הדיבור שפעם דובר ב[[נסיכות נובגורוד]] (נקרא גם הדיאלקט העתיק של נובגורוד) המכיל מילים פרוטו-סלאביות שלא שרדו בשום שפה אחרת. ויכול להיות, לדעתם, עדות לענף בשפה הצפון סלאבית.
 
בדרך כלל המושג '''שפות צפון סלאביות''' נועד על מנת להפריד בין השפות הדרום סלאביות לשפות המערב והמזרח סלאביות (כיחידה אחת). בתקופת ההיסטוריה, הפלישה ההונגרית (החוץ אירופית) הפרידה בין הסלאבים (בין צפון לדרום). משום כך המושג נפוץ אצל חוקרי ה[[סלאבים]] מטעמי נוחות, בהגדרם את השפות.
 
== דקדוק ==
ברוב השפות הסלאביות נשמרו 7 מתוך 8 [[יחסה|יחסות]] שם מ[[פרוטו-אינדו-ארופאית]]. (ב[[רוסית]] [[סלובנית]] ו[[סלובקית]], 6 - הווקאטיבית לא בשימוש, ב[[בולגרית]] וב[[מקדונית]] - רק 2 בשימוש - הנומינאטיבית והווקאטיבית).
 
מערכת היחסות הינה אוסף חוקים לפיהם נוטה סיומת של שם העצם על-פי תפקידו התחבירי במשפט. בכל אחת מהשפות ישנם שמות שונים ליחסות אילו ועל כן פעמים רבות נהוג לכנותן גם בשמותיהן הלאטינים. בשפות הסלאביות נהוג גם לזהות בין היחסה לבין 'זוג שאלות' אשר מזהה אותה התואם לשאלות 'מי?, מה?':
 
* יחסה נומינאטיבית (Nominativus) נום - לאטינית 'שם' - זוהי היחסה הלא מוטית, כשם שהשם מופיע במילון. משמשת בעיקר בתפקיד ה[[נושא]] ב[[משפט (בלשנות)|משפט]].
* יחסה גנטיבית (Genetivus) - תפקידה ללא מילות יחס הינו לציין שייכות, [[מושא]] העונה על השאלות 'של מי? של מה?', כמו כן, היא מסמנת מושא ישיר לאחר שלילה, ולאחר מילות יחס מסוימות.
* יחסה דאטיבית (Dativus) - שימוש ללא מילות יחס - מושא העונה על 'למי? למה?'
* יחסה אקוזאטיבית (Accusativus) - מושא ישיר, העונה על "את מי? את מה?"
* יחסה אינסטרומנטאלית (Instrumentalis) - מושא המציין שימוש באמצעי מסוים, עונה על השאלות "על ידי מי? על ידי מה?" במובן של שימוש (לדוגמה, כתבתי את המכתב ''בעט'').
* יחסה לוקאטיבית (Locativus) - מופיעה רק לאחר מילות יחס, בדרך כלל שמצינים מיקום. כמו כן, במושא העונה על השאלות "אודות מי? אודות מה?"
* יחסה ווקאטיבית (Vocativus) - בפניה למישהו, ללא 'שאלה', הנטייה זהה ללוקאטיבי ברב המקרים. זוהי הנטייה של שם העצם לדוגמה במשפט "בוקר טוב, ''אדוני''" או "מה נשמע, ''חבר''". היחסה הווקאטיבית נמצאת בשימוש מובהק בשפה הצ'כית, למשל. כך, למשל, השם הפרטי Petr יוטה Petře בפניה אל האדם, והשם הפרטי Ana יהפוך ל-Ano בפניה ישירה אל האשה.
 
היחסות משנות את כל שמות העצם והתארים שאליהם הן מתייחסות, בכלל זה שמות פרטיים.
 
{{שפות סלאביות}}
{{תבנית:שפות הודו-אירופיות}}
[[קטגוריה:שפות הודו-אירופיות|סלאביות]]
[[קטגוריה:שפות סלאביות|*]]