ויקיפדיה

הוועד הפועל הציוני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קטגוריה
מ רווחים
שורה 4:
 
==תולדותיו==
הוועד הפועל הוקם בעקבות החלטה על כך ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ה-11. הוא מורכב מחברים שנבחרים בקונגרס הציוני ומנציגי הארגונים הציוניים ומונה 25 - 30-25 חברים. מטרתו העיקרית הייתה לשמש כגוף האחראי לביצוע החלטות הקונגרס הציוני ולהיות מופקד על ניהול [[התנועה הציונית]]. יש לו סמכויות של ענייני התקציב והכספים, בחירת ממלא מקום חבר נשיאות או חבר נשיאות מכל סיבה שהיא בתקופה שבין קונגרס לקונגרס.
 
הוועד הפועל הציוני התחלק בעבר לשני גופים: '''הוועד הפועל הגדול''' אשר היה מופקד על בניית החלטות, ו'''הוועד הפועל המצומצם''' אשר הופקד על הוצאתן לפועל.
 
הוועד הפועל הציוני מונה כ -187 חברים, הנבחרים על ידי הקונגרס הציוני העולמי על פי יחסי גודל הסיעה.
 
== נשיאות הוועד ==
שורה 26:
ישיבה חשובה נוספת התקיימה בלונדון שנה לאחר מכן, ביולי [[1920]]. מטרת ישיבה זו היה לאחות ולתקן את כל הפגמים שהתגלו ב[[ההסתדרות הציונית|הסתדרות הציונית]], אך בפועל, במקום ליישר את ההדורים, היא רק חידדה את הניגודים בתנועה. סלע המחלוקת היה בין "הציונית האמריקאית" בראשות [[לואי דמביץ ברנדייס|לואי ברנדייס]] ובין "הציונות האירופית" בראשות [[חיים ויצמן]]. הבדלי מנטליות, לשון ותרבות היו הרקע למחלוקות. בישיבה לא התקבלו החלטות בנושא זה, אך הקו של הוועד הפועל הציוני היה ברור. ויצמן נבחר לנשיאות ההסתדרות הציונית ו[[נחום סוקולוב]] לנשיא ההנהלה הציונית.
 
[[מאורעות תרפ"א]] גרמו לוועד לקבל החלטות חשובות. בישיבה נוספת ב[[פראג]] ביולי [[1921]], התקבלו החלטות על הקמת כוח מגן יהודי בארץ ישראל והגדרת חשיבות היחסים עם ערביי ישראל. מושב זה סימל את השינוי שחל בוועד הפועל הציוני, מתנועה אידאולוגית - פוליטית היא נהפכה להיות תנועה חברתית - תרבותית - מדינית.
בסופו של דבר, התפקיד המרכזי אותו נטל הוועד היה השגחה והכוונה של [[היישוב]] המתפתח בארץ ישראל.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הוועד_הפועל_הציוני"