שירה אוגריתית – הבדלי גרסאות

 

במרכז העלילות הגדולות [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]]ים של [[מלחמה|מלחמות]], עימותים ו[[טרגדיה|טרגדיות]] ובעיקר [[מוות]]. האלים נתפסים כדמויות בעלות מאפיינים [[האנשה|אנושיים]], שכרוכים ומעורבים בפעילות הארצית. על אף המאפיינים האנושיים יש להם יכולות על-אנושיות (כעין "[[סופרמן|סופרמנים]]" קדומים), כמו [[חיי נצח]], קימה לתחייה, חוזק, יכולת תעופה ועוד. יחס של [[כבוד]] ו[[הערצה]] לאלים למול אפסותו וכיליונו של הטוב שבבני האדם, אף הוא אחד המוטיבים של רוב העלילות. [[פרשן מקרא|פרשן המקרא]] [[משה דוד קאסוטו]] ראה במותם של בעל ו[[מות]] ובתחייתם את המחזוריות העונתית של הטבע, רעיון שפיתח ההולנדי יוהנס קורנליס דה מור (de Moor).

לשירה האוגריתית ישנה זיקה מסוימת לתנ"ך. בשירה האוגרית אלמנטים רבים שהופיעו לאחר-מכן ב[[שירה עברית]]: הקבלות, [[מקצב]]ים ו[[חריזה|חרוזים]]. התגליות באוגרית הובילו להערכה מחודשת של ה[[תנ"ך]] כיצירה ספרותית. כמה התייחסויות למאורעות היסטוריים ואף לרעיונות [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]] המופיעים בתנ"ך מופיעים גם בטבלאות החרס מאוגרית. חוקרים רבים ניסו למצוא דמיון בין היצירה האוגריתית לתנ"ך. חלקם "אנסו" את השירה האוגריתית כך שתתאים למאורעות תנ"כים, דבר שנדחה על ידי החוקרים המאוחרים.