אנרי השני, מלך קפריסין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
===מלך ירושלים===
 
אנרי פעל לממש את זכותו לכתר ממלכת ירושלים שהייתה בתהליכי התפוררות הן בגלל מלחמות אזרחים וממהלומות הצבא ה[[ממלוכים|ממלוכי]]. במשך שנה שלמה בין מותו של [[הוגו השלישי, מלך קפריסין]] ומותו של יורשו ז'אן השני הייתה הממלכה ללא מלך כיוון שזא'ן השני לא תבע את זכויותיו בממלכת ירושלים. מןזמן מה לאחר הכתרתו כמלך קפריסין שלח אנרי השני שליחים לשאת ולתת עם ראשי [[מסדר אבירי היכל שלמה|מסדר הטמפלרים]] ככל הנראה בתווך חברי מסדר ה[[הוספיטלרים]] וביוני [[1286]] הגיע הצבא הקפריסאי לנמל עכו שם זכה לקבלת פנים נלהבת מצד האוכלוסייה. האתגר האמיתי היה תפיסת מבצר עכו בו ישב אד פואלשיין [[סינישאל]] הממלכה שקיבל את מינויו מ[[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה]] וסירב למסור את השלטון למלך קפריסין. קרבות פרצו בין הקפריסאים לחיל המצב עד להתערבות מפקדי המסדרים הצבאיים ששכנעו את פואלשיין למסור את המצודה תחת ההבטחה כי זכויות [[פיליפ הרביעי, מלך צרפת]] יישמרו והמצודה תימסר לשליטת המסדרים הצבאיים ואלו מסרו אותה 4 ימים לאחר מכן לאנרי השני.
 
ביום [[15 באוגוסט]] [[1285]] הוכתר אנרי השני למלך ירושלים בקתדרלה של צור - ההכתרה האחרונה של מלך צלבני ב[[ארץ הקודש]]. על פי היסטוריוניםההיסטוריונים הצלבניים חגיגות ה[[הכתרה]] היו המפוארות ביותר שהעיר ראתה. האחדות ושילוב הכוחות הצלבניים נמשך זמן קצר בלבד והקומונות הימיות של איטליה שניגודי האינטרסים הכלכליים והפוליטיים פערו ביניהם תהום שלא ניתן היה לגשר עליה. עיקר האיבה היה שורר בין [[פיזה]] ל [[גנואה]] שהתחרות הפכה אותן למתחרות השואפות להשמיד כליל אחת את השנייה, עכו שימשה זירת קרב לסכסוכים אלו וביום [[25 במאי]] [[1287]] תפסו הגנואזים את נמל עכו לזמן קצר ושמו את הנמלים הצלבנים תחת הסגר.
 
במרץ [[1289]] נכבשה [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] על ידי הסולטאן הממלוכי [[קלאון (סולטאן ממלוכי)|קלאון]] לאחר מצור של 5 שבועות ולמרות יתרון נוצרי מוחלט על הים, ביום [[26 באפריל]] הובקעה חומת העיר ותושביה נטבחו ללא רחמים, שאר שרידי [[רוזנות טריפולי]] נמחו ללא התנגדות. אנרי השני שהגיע לעכו לאחר נפילת טריפולי חתם על הסכם שביתת נשק חדש עם השולטן הממלוכי לתקופה של עשר שנים ועשרה חודשים ששני הצדדים לא האמינו בשמירתה.