רמב"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
הרמב"ן, שעמד בראש ישיבה גדולה שנקראה גרונה ב[[ברצלונה]], חיבר ספרי חידושים על מספר רב של מסכתות מה[[תלמוד בבלי]]. בניגוד לראשוני [[צרפת]] ו[[אשכנז]], שכתבו את פירושיהם כפירוש רציף או נקודתי, ובניגוד למפרשי התלמוד מקדמוני צפון-אפריקה (כ[[רבנו חננאל]]) שכתבו פראפרזות לסוגיות התלמוד - יצא הרמב"ן לדרך חדשה ובתורתו נפגשו לראשונה מזרח ומערב, צפון ודרום. מתורת גאוני בבל שבמזרח על מסורתה וגירסותיה, עם חידושי הקדמונים אשר בספרד בקצה מערב - [[ר' שמואל הנגיד]], [[ר"י אלברגלוני]], [[ר' יצחק גיאת]], ר"י מיגאש, הרי"ף ועוד; דרך תורתם של גדולי צרפת, אשכנז ופרובנס בצפון - [[רש"י]] ובעלי התוספות לדורותיהם, בעל [[ספר האשכול|האשכול]], ה[[ראב"ד]] ו[[בעל המאור]] - עד פירושים ופסקים מפרי עטם של [[רבנו חננאל]], [[רב ניסים גאון]] ו[[הרמב"ם]] באפריקה שבדרום. מחידושי הרמב"ן ניכרים באופן בולט עוצמה תלמודית ובקיאות חובקת עולם, דבר שלא נעדר מעיניהם של ראשונים ואחרונים. לחידושיו ישנה השפעה עמוקה על עולמה של תורת ישראל ולימודה.
לתחום זה ניתן לצרף שני חיבורים נוספים. הראשון הוא קונטרס [[דינא דגרמי]] - חיבור הקשור למסכת [[בבא קמא]] ועוסק בנזק הנגרם בעקיפין על ידי האדם. השני הוא דרשת הרמב"ן ל[[ראש השנה]]. חיבור זה הינו ביאור מקיף בהלכה ובאגדה בענייני חג זה. הדרשה נסובה כמעט כולה על דברי הגמרא ב[[מסכת ראש השנה]]. שני אלו אמנם לא נכתבו כספרי חידושים, אך בסגנונם ובמהותם אינם שונים מהם.
 
לשון הרמב"ן בחידושיו ידועה כמיוחדת בדקדוקה. כך כותב הרב [[יצחק קנפנטון]], שחי בסמוך לתקופת הראשונים בקאשטיליא, בספרו "דרכי התלמוד":