פסאודו-מדע – הבדלי גרסאות

'''פְְּסֵאֶוּדּוֹפְְּסֵאוּדּוֹ-מדע''', '''פְּסֵוֹידּוֹפְּסוֹידּוֹ-מדע''' או '''פסבדו-מדע''' (מקור המילה "פסאודו" ב[[יוונית עתיקה]]: "ψεύδω"- לבדות, לשקר, לכזב. ב[[אנגלית]]: '''Pseudoscience''') מתייחס לגוף ידע או נוהג המתיימרים להיות מדעיים או להיתמך על–ידיעל-ידי ה[[מדע]], אך על–פיעל-פי דעת עיקר ה[[הקהילה המדעית|קהילה המדעית]] אינם עומדים בדרישות [[השיטה המדעית]], בשל חוסר עקביות בשימוש ב[[השיטה המדעית|שיטות מדעיות]], חוסר [[תקפות (לוגיקה)|תקפות]], חוסר תימוכין עובדתיים או חוסר סבירות, חוסר אפשרות להעמדה בניסוי מדעי, או חוסר בדברים אחרים הנדרשים למדע. פסאודו-מדע מאופיין בהיותו מטושטש, בעל סתירות, הגזמות שימושבשימוש בטענות בלתי ניתנות ל[[הפרכה]], הישענות יתר על [[הטיית אישור]] במקום ביצוע ניסויים קפדניים אשר ינסו להפריך את התאוריה, חוסר פתיחות של בחינת הנושא על ידי מומחים אחרים, וחוסר כללי בתהליכים שיטתיים כדי לפתח תאוריות באופן הגיוני.

על פי רוב תחום, מקצוע, או גוף ידע יקראו-ייקראו "פסאודו מדעיים" כאשר הם מציגים את רעיונותיהם כתואמים את הכללים של מחקר מדעי, אך בפועל הם נכשלים בהצגת הדברים על פי כללים אלה<ref name="Cover_Curd_1998">Cover JA, Curd M (Eds, 1998) ''Philosophy of Science: The Central Issues'', 1-82.</ref>. העוסקים ב[[פילוסופיה של המדע]] ו[[היסטוריה של המדע]] העלו דרכים שונות להבדלה בין מדע לבין פסאודו-מדע, ולעתים עשויה להיות ביניהם [[פולמוס|מחלוקת]].

ישנם מבקרים של פסאודו-מדע הרואים בחלק או כל צורותיו בידור בלתי–מזיקבלתי מזיק{{מקור}}. אחרים, כמו [[ריצ'רד דוקינס]] ו[[קרל סייגן]], רואים את כל צורות הפסאודו-מדע כמזיקות, בין אם הן גורמות נזק מיידי להולכים בעקבותיהן ובין אם לאו. בהתאם, מבקרים אלו רואים את הדבקות בפסאודו-מדע כנובעת ממגוון סיבות, החל בתמימות פשוטה ביחס לאופיו של המדע והמתודה המדעית, חשיפה רבה בתקשורת הפופולארית לפסאודו מדע, דרך אשליה עצמית, ועד הונאה מכוונת לטובת יעדים פוליטיים או כספיים.