הבדלים בין גרסאות בדף "אויפן פריפעטשיק"

מ
הגהה
(לכאורה)
מ (הגהה)
הודפס ב-[[1901]] בספרו של ורשבסקי "יידישע פאלקסלידער מיט נאטן" (שירים יהודיים עם תווים), שם הופיע לראשונה עם תוויו. הוא היה הבולט בשיריו של ורשבסקי, והפך במהרה לסמל אהוד ומוכר להוויית "העולם הישן" וה[[שטעטל]] היהודי של [[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]]. השיר אוצר בתוכו את הווי ה[[תלמוד תורה|חדר]] היהודי עטוף התמימות והחום, ואת שיטת ההוראה המסורתית הפשוטה שבה המלמד מקריא את האות והברתה והתלמידים חוזרים אחריו. שירי ורשבסקי, שנכתבו ב[[יידיש]], הושפעו רבות ממקורות עממיים ונכתבו בלשון פשוטה ומתנגנת עם רוח של תקווה וניחומים, שהמתיקו את חייהם הקשים של ההמונים היהודיים במזרח אירופה.
 
השיר (בחלקו){{הערה| מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר {{הערה|אך לא שרים את השיר עצמו}} מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית. השיר זכה לביצועים רבים ביידיש ובעברית, בהם ביצועיהם של [[חוה אלברשטיין]], [[אסתר עופרים]], [[צילה דגן]] ו[[דודו פישר]]. השיר הושמע בסרטו המפורסם של [[סטיבן שפילברג]], "[[רשימת שינדלר (פסקול)|רשימת שינדלר]]", וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו" בביצועו של [[שמואל סגל]].
 
השיר תורגם לעברית על ידי [[פסח קפלן]], ופורסם חלקית לראשונה ב-[[1905]] בספר "הזמיר". ה[[תרגום]] המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-[[1913]]. להלן מופיע גם תרגום מילולי בתאום למילים המקוריות ביידיש ונותן להבין את המשמעות של המילים המקוריות ביידיש.
48,307

עריכות