פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 10 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
{{אין תמונה|גבר}}
'''משה גליקין''' ([[19 בנובמבר]] [[1874]] - יולי [[1973]]) היה מייסד [[חוות מגדל]], חבר [[הוועד הלאומי]] ב[[אסיפת הנבחרים]] הראשונה, ציר ל[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]], ממיסדי שכונת [[הדר הכרמל]] ב[[חיפה]] ואזרח כבוד שלה.
 
==קורות חיים==
גליקין נולד לשרה ושלמה גליקין ב[[מוסקבה]] במשפחה בת שבעה ילדים (הוא היה הרביעי). ב-[[1889]] התוודע ל[[ציונות]] בעקבות הספדו של [[יעקב מזא"ה]] על רבה של העיר בויסק. הוא החל ללמוד על תנועות ציוניות כבני ציון, [[חיבת ציון]] ו[[ביל"ו]]. ב-[[1892]] הגשים את חלומו ו[[העלייה הראשונה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]]. בארץ, אחרי שהות קצרה ב[[ראשון לציון]], קבע את מקום מושבו ב[[עין זיתים]] שם עבד על אדמת [[אגודת האלף]] מ[[מינסק]]. עד מהרה הפך למוכתר המקום. בסופי השבוע למד [[צרפתית]] כדי להכין עצמו ללימודים גבוהים ב[[צרפת]].
 
ב-[[1894]] חזר לרוסיה על מנת להתגייס, על פי החוק, לצבא. הוא קיבל תעודת שחרור והחל לעבוד, בין [[1894]] ל-[[1899]], ב[[קאזאן]] בחברת נפט. שם היה פעיל בתנועת סטודנטים ציונית. ב-1899 היגר לגרמניה על מנת ללמוד. אחרי שהות קצרה בקייטן עבר ל[[לייפציג]] והתחיל ללמוד [[מדעי המדינה]] בביה"ס למסחר ליד אוניברסיטההאוניברסיטה המקומית. באפריל 1900 היה ממייסדי [[הפרקציה הדמוקרטית]]{{הערה|על אף שפעילותה המאורגנת החלה ב-1903.}} שהייתה מושפעת מ[[אחד העם]] ודגלה בהרחבת התנועה הציונית והפיכתה לתנועה עממית ודמוקרטית. כחלק מפעילות פוליטית זאת השתתף בקונגרסים החמישי והשישי ("קונגרס אוגנדה"). בסוף [[1903]] נענה לקריאתו של [[מוצקין]] וחזר לרוסיה והחל לעבוד במינהלת העיתון היידי "פריינד" (כמנהל בית הדפוס) וב"רזסווייט"[[ראזסוויט]] (כעורך ראשי).
 
ב-[[1907]] נפגע מתאונת דרכים ובפיצויים שקיבל שב לארץ ישראל. ב-[[1909]] נרכשו אדמות חוות מגדל וגליקין הוזמן לייסד ולנהל את החווה. גליקין ביקש מ[[הסתדרות החורש]] (מוסד אשר נבחר על ידי הפועלים החקלאיים שהיה כמו המרכז החקלאי בראשיתו) פועלים לעבודה. הסתדרות החורש שלחה כ-15 פועלים ופועלות ובסוף השנה כבר היו למעלה מ- 60 פועלת ופועל. תחת ניהולו המתה החווה פועלים ביניהם: [[א. ד. גורדון]] ו[[יוסף טרומפלדור]] עם הקומונה שבראשה עמד.