|
|
|
==הארמנים בארץ ישראל==
ימטומטמים
חדירת ה[[נצרות]] בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית, ולכן כבר בשלהי [[המאה ה-4]] הייתה קהילה ארמנית ב[[ירושלים]], ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. בסוף [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] היו בירושלים 70 מבנים של מוסדות וכנסיות ארמניות. שרדו מהם שני אתרים: באתר בסוף [[רחוב הנביאים]], קרוב ל[[שער שכם]] ובתחומי ה[[מנזר]] ה[[רוסיה|רוסי]] ב[[הר הזיתים]] - [[טור מלכא]]. ה[[פטריארך|פטריארכיה]] הארמנית בירושלים נמצאת בה משנת [[1311]]. מרכז הכנסייה הגריגוריאנית נמצא ב[[הרובע הארמני|רובע הארמני]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. לאחר רצח העם הארמני קבוצת משפחות ארמניות הגיעה לארץ והקימה את היישוב [[שייח' בראק]], שננטש לאחר מכן בשנת 1981. בשנת [[1949]], קיבלה הקהילה הארמנית מבנה במושבה הגרמנית בירושלים, ששימש בעבר כבית-עם של קהילת ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]], והפכה אותו לכנסייה.
לכו ליזדיין [[בית לחם]].
לארמנים זכויות בחלק מהמקומות הקדושים לנצרות. הכנסייה המרכזית שלהם היא ברובע הארמני, היא [[קתדרלת יעקב הקדוש]]. גם בתחנה הרביעית של [[ויה דולורוזה]] יש כנסייה ארמנית-קתולית קטנה.
כיום גרים בישראל כ-2,500 ארמנים. יש קהילה ארמנית גם ב[[בית לחם]].
==ראו גם==
|
