ג'לאל אל-י אחמד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונה
מ ←‏ביוגרפיה: פרטים אישיים
שורה 14:
החיבור "מכת המערב" החל להתפרסם בשנת [[1962]] אולם נאסר בידי ה[[צנזורה]] האיראנית. אל-י אחמד מימן באופן פרטי הדפסות נוספות של החיבור והפיץ כמה מאות עותקים בין מקורביו. מהדורה נרחבת של החיבור שנכתבה בידי אל-י אחמד בשנת [[1964]] נאסרה לפרסום והופצה מחוץ לגבולות איראן<ref>ליאורה הנדלמן-בעבור, "ג'לאל אל-י אחמד ומכת המערב: ארבעה עשורים אחרי", בתוך: דוד מנשרי וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 174-175</ref>. למרות ההגבלות החמורות השפעת הספר על דור האינטלקטואלים באיראן הייתה רבה, בשל סגנונו הייחודי של אל-י אחמד, תוכן הספר שזכה להזדהות רבה, והאירועים האלימים באותה תקופה באיראן ([[המהפכה הלבנה]]) שליבו את ההתנגדות הפוליטית לשאה ולמשטר המלוכני<ref>ליאורה הנדלמן-בעבור, "ג'לאל אל-י אחמד ומכת המערב: ארבעה עשורים אחרי", בתוך: דוד מנשרי וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 179-189</ref>. בגלל השאיפה לחזרה לשיעה והמגמה האנטי-קולוניאליסטית של הספר הוא נחשב בעיני אנשי [[המהפכה האסלאמית באיראן]] כחיבור המבשר את בואה של המהפכה, ואל-י אחמד זכה להוקרה מיוחדת בקרב אנשי המשטר ובראשם ה[[אייתולה]] [[רוחאללה ח'ומייני]]<ref>ליאורה הנדלמן-בעבור, "ג'לאל אל-י אחמד ומכת המערב: ארבעה עשורים אחרי", בתוך: דוד מנשרי וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 206-208</ref>.
 
ב-[[9 בספטמבר]] [[1969]] נפטר אל-י אחמד בפתאומיות כתוצאה מ[[התקף לב]]. היה נשוי לסופרת הפרסית [[סימין דאנשוור]]. לזוג לא נולדו ילדים.
 
==לקריאה נוספת==