יהודים-ערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
מ דף‎ ‎השיחה. אפשר להעתיק‎ ‎את‎ ‎הכל‎ ‎עם כל‎ ‎ה‎{הבהרות} ‎לדף‎ ‎השיחה
ביטול גרסה 15407283 של Mr. W (שיחה) ראו דף שיחה
שורה 33:
ספרו של [[יהודה שנהב]] "היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות" עוסק באופן שבו נוצרו שתי הקטגוריות "מזרחים" ו"אשכנזים" בשיח הישראלי, ומבחין בין שיח לאומי המתארגן סביב חלוקה של יהודים – לא יהודים, ושיח עדתי הנתפס כשיח כלל יהודי המתארגן סביב [[מזרחים]] ו[[אשכנזים]]. כך שנהב מנסה לחתור תחת קטגוריות אלו שקובעו בשיח הישראלי, ואשר לטענתו אינן מאפשרות לתאר את ההיסטוריה המזרחית מנקודת ראות אלטרנטיבית. במסגרת עבודתו, הוא עושה שימוש במונח "יהודים-ערבים".
 
שנהב אינו טוען כי זהות {{הבהרה| האם כאן מדובר על התפיסה העצמית של בני הקבוצה?}} המזרחים היא יהודית-ערבית, אלא שמדובר במושג בעל [[היסטוריה]] מסוימת {{הבהרה|איזו היסטוריה?}} שנגדעה. המונח, לדידו, אינו בא לתאר מציאות קיימת, אלא הוא בעל תפקיד ביקורתי רדיקלי, בהיותו מאתגר את "המחשבה הלאומית, הקולוניאלית והבינארית שבתוכן התארגנה זהותם של יהודי ארצות האסלאם" (2003:247).
 
שנהב מתאר את פעולתה של ה[[תרבות]] הישראלית כמכונה שקיבעה את יהודי ארצות ערב כיהודים-ערבים אך ללא תהליך ה"מטהר" אותם מערביותם. הספר מראה את אזור הגבול הרחב שבו מתבצעת אותה המרה{{הבהרה|איזו המרה? ומה פירוש "איזור גבול רחב"?}}. הספר מעמיק בחקר [[תאוריה ביקורתית|ביקורתי]] של היחסים בין ה[[ציונות]] ליהודים-ערבים, ומבקש להראות את הציונות כפרקטיקה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]]{{הבהרה|פרקטיקה נתפסת לרוב כמושג נגדי ומשלים לאידאולוגיה. למה הכוונה כאן?}} עם שלוש קטגוריות הפועלות בו זמנית: '''[[לאומיות]]''', '''[[דת]]''' ו'''אתניות'''. הדת לפי שנהב היא המסמן הלאומי אצל המזרחים {{הבהרה|האם לאומיות ודת הן קטגוריות נפרדות או זהות? מהמשפט הה, בניגוד לקודם, משתמעת זהות}}. כדי להיות שייך לשיח הציוני-לאומי, היה על היהודים-ערבים להיות יהודים דתיים. הדת במובן זה, לטענתו, היא אמצעי גיוס‎גיוס ‎של{{הבהרה| על-ידי מי?}} של המזרחים ללאומיות היהודית (הציונות), אך בו בזמן מסמנת אותם גם כקבוצה אתנית נפרדת. לפי שנהב, הדת והלאומיות הן קטגוריות הקשורות זו בזו בקשר שלא ניתן לנתקו. הלאומיות הציונית הפקיעה‎הפקיעה ‎את{{הבהרה| הפקיעה ממי?}} את היהדות {{הבהרה| היהדות במובן הדתי?}} והכילה בתוכה סממנים דתיים {{הבהרה| האם לא היו ביהדות סממנים דתיים לפני הציונות?}}, אך אלה הולאמו ונוצרו מחדש‎מחדש ‎על{{הבהרה| מה פירוש נוצרו מחדש? מה בדיוק נוצר?}} על ידי הלאומיות {{הבהרה| הכוונה לציונות?}}. אין זה אומר שהציונות עשתה את המזרחים דתיים, מסביר שנהב, אלא שהציונות עשתה [[אוריינטליזם|אוריינטליזציה]] למזרחים באמצעות הדת. כדי להכליל את ה"מזרחים" בתוך הקולקטיב הלאומי היה עליהם לעבור דה-ערביזציה, טיהור מערביותם {{הבהרה| איך דת מטהרת מערביות (והאם ערביות זה גזע, אתנוס או לאום?}}. לפיכך, טוען שנהב, המזרחים יכולים להשתתף בשיח הציוני הלאומי רק אם הם מסווגים כיהודים דתיים {{הבהרה| אבל גם יהודים ערבים הם יהודים דתיים, בני ה(לאום?) הערבי}}. כך גם נוצרה קטגוריית הביניים [[מסורתיים]] בישראל {{הבהרה| ביניים: בין מה למה?}}, כמתייחסת ליהודים דתיים יוצאי מדינות ערב. לעומת זאת, שנהב מקבל את ההמשגה‎ההמשגה{{הבהרה}} ‎שלשל '''מזרחים''' בדיון ה[[פוליטי]] - [[אתניות|אתני]] בישראל. מאחר שלטענתו, ניסיון החיים המשותף של ה"עדות" השונות בישראל במערכת ה[[חינוך]], ה[[צבא]], בעיירות הפיתוח וכדומה, טישטש את האבחנות ביניהם ויצר דמיון רב בין קבוצות המוצא השונות (2003 : 20). {{הבהרה| איך העובדה ששנהב מקבל את המושג "מזרחים" עוזר לנו להבין את המושג "יהודים-ערבים"?}}
 
בתהליך החקירה של "יהודים-ערבים", [[חנן חבר]] ויהודה שנהב‎שנהב{{הבהרה|האם מדובר במקור המופיע במאמר? נא להכניסו להערת שוליים}} ‎מבקשיםמבקשים גם להבחין בין מה שהם רואים כשתי פאזות במחקר הביקורתי של קטגוריה זו. האחת, פאזה [[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטית]] והשנייה, פאזה [[פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליסטית]].{{הבהרה|מה משמעות המילה פאזה בהקשר זה? האם אפשר להחליפה במילים שלב או תקופה?}}
 
את הפאזה הסטרוקטורליסטית רואים חבר ושנהב כשלב ההתחלתי בדיון של "יהודים ערבים" על ידי שמעון בלס, אלה שוחט, סמי שלום שיטרית ואחרים{{הבהרה|אילו עבודות? האם ניתן להפוך את רשימת המקורות להערות שוליים?}}, שבא לערער על משטר הזהויות הציוני ההגמוני {{הבהרה| נאמר קודם שמדובר בפאזות של המחקר של המונח, ואילו כאן משתמע שמדובר בפאזות של מאמץ פוליטי}}. הפאזה הסטרוקטורליסטית לדידם של חבר ושנהב היא זו בה נוצרה אבחנה בינארית בין יהודים וערבים. זיהוי הניגוד והסתירה שבין "יהודים" ו"ערבים" תחת ההגמוניה הציונית, שאינה מאפשרת קיום של מערך זהויות היברידי; משמע, אינה מאפשרת שילוב של הזהויות "יהודים" ו"ערבים" {{הבהרה| שוב, האם שנהב עסק במחקר של השימוש במונח או שהוא עשה שימוש במונח לצורך ביסוס עמדה פוליטית?}}. את הפרוצדורה הסוציולוגית‎הסוציולוגית {{הבהרה| מה זה?}} ‎בשלבבשלב הסטרוקטורליסטי מזהים חבר ושנהב כ"דה-ערביזציה" שהופעלה על היהודים-ערבים על ידי הממסד הישראלי ובאה לטהר את הסממנים הערביים ובכללם ה[[היסטוריה]], ה[[שפה]], ה[[מוזיקה]] וה[[תרבות]] הערבית.
לעומת זאת, הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית שגם באה לידי ביטוי בעבודות של שוחט ובנוסף בעבודותיהם של חבר, שנהב, אנידג'אר, נוריאלי ואחרים{{הבהרה|אילו עבודות? האם ניתן להפוך את רשימת המקורות להערות שוליים?}}, אינה מזהה את היחסים בין "יהודיות" ו"ערביות" כיחסים בינאריים כשביניהם קו גבול דק. הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית מדגישה את קיומו של אזור חפיפה בין שני המושגים האלה, בו מתמקמות עקבות פעולת הדה-ערביזציה והסימון מחדש כ"[[מזרחים|עדות המזרח]]" בתהליך שאינו מסתיים לעולם{{הבהרה|לא ברור על מה הפסקה מסתמכת. מדוע עקבות הפעולת המדוברות הן באזור החפיפה ולא באזורים הלא-חופפים? מדוע התהליך אינו מסתיים לעולם? הערך צריך להסביר את העבודות ולא להיפך}}.
 
== הפולמוס על המונח ==