יהודים-ערבים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דף השיחה. אפשר להעתיק את הכל עם כל ה{הבהרות} לדף השיחה |
|||
שורה 33:
ספרו של [[יהודה שנהב]] "היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות" עוסק באופן שבו נוצרו שתי הקטגוריות "מזרחים" ו"אשכנזים" בשיח הישראלי, ומבחין בין שיח לאומי המתארגן סביב חלוקה של יהודים – לא יהודים, ושיח עדתי הנתפס כשיח כלל יהודי המתארגן סביב [[מזרחים]] ו[[אשכנזים]]. כך שנהב מנסה לחתור תחת קטגוריות אלו שקובעו בשיח הישראלי, ואשר לטענתו אינן מאפשרות לתאר את ההיסטוריה המזרחית מנקודת ראות אלטרנטיבית. במסגרת עבודתו, הוא עושה שימוש במונח "יהודים-ערבים".
שנהב אינו טוען כי זהות {{הבהרה| האם כאן מדובר על התפיסה העצמית של בני הקבוצה?}} המזרחים היא יהודית-ערבית, אלא שמדובר במושג בעל [[היסטוריה]] מסוימת {{הבהרה|איזו היסטוריה?}} שנגדעה. המונח, לדידו, אינו בא לתאר מציאות קיימת, אלא הוא בעל תפקיד ביקורתי רדיקלי, בהיותו מאתגר את "המחשבה הלאומית, הקולוניאלית והבינארית שבתוכן התארגנה זהותם של יהודי ארצות האסלאם" (2003:247).
שנהב מתאר את פעולתה של ה[[תרבות]] הישראלית כמכונה שקיבעה את יהודי ארצות ערב כיהודים-ערבים אך ללא תהליך ה"מטהר" אותם מערביותם. הספר מראה את אזור הגבול הרחב שבו מתבצעת אותה המרה{{הבהרה|איזו המרה? ומה פירוש "איזור גבול רחב"?}}. הספר מעמיק בחקר [[תאוריה ביקורתית|ביקורתי]] של היחסים בין ה[[ציונות]] ליהודים-ערבים, ומבקש להראות את הציונות כפרקטיקה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]]{{הבהרה|פרקטיקה נתפסת לרוב כמושג נגדי ומשלים לאידאולוגיה. למה הכוונה כאן?}} עם שלוש קטגוריות הפועלות בו זמנית: '''[[לאומיות]]''', '''[[דת]]''' ו'''אתניות'''. הדת לפי שנהב היא המסמן הלאומי אצל המזרחים {{הבהרה|האם לאומיות ודת הן קטגוריות נפרדות או זהות? מהמשפט הה, בניגוד לקודם, משתמעת זהות}}. כדי להיות שייך לשיח הציוני-לאומי, היה על היהודים-ערבים להיות יהודים דתיים. הדת במובן זה, לטענתו, היא אמצעי
בתהליך החקירה של "יהודים-ערבים", [[חנן חבר]] ויהודה
את הפאזה הסטרוקטורליסטית רואים חבר ושנהב כשלב ההתחלתי בדיון של "יהודים ערבים" על ידי שמעון בלס, אלה שוחט, סמי שלום שיטרית ואחרים{{הבהרה|אילו עבודות? האם ניתן להפוך את רשימת המקורות להערות שוליים?}}, שבא לערער על משטר הזהויות הציוני ההגמוני {{הבהרה| נאמר קודם שמדובר בפאזות של המחקר של המונח, ואילו כאן משתמע שמדובר בפאזות של מאמץ פוליטי}}. הפאזה הסטרוקטורליסטית לדידם של חבר ושנהב היא זו בה נוצרה אבחנה בינארית בין יהודים וערבים. זיהוי הניגוד והסתירה שבין "יהודים" ו"ערבים" תחת ההגמוניה הציונית, שאינה מאפשרת קיום של מערך זהויות היברידי; משמע, אינה מאפשרת שילוב של הזהויות "יהודים" ו"ערבים" {{הבהרה| שוב, האם שנהב עסק במחקר של השימוש במונח או שהוא עשה שימוש במונח לצורך ביסוס עמדה פוליטית?}}. את הפרוצדורה
לעומת זאת, הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית שגם באה לידי ביטוי בעבודות של שוחט ובנוסף בעבודותיהם של חבר, שנהב, אנידג'אר, נוריאלי ואחרים{{הבהרה|אילו עבודות? האם ניתן להפוך את רשימת המקורות להערות שוליים?}}, אינה מזהה את היחסים בין "יהודיות" ו"ערביות" כיחסים בינאריים כשביניהם קו גבול דק. הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית מדגישה את קיומו של אזור חפיפה בין שני המושגים האלה, בו מתמקמות עקבות פעולת הדה-ערביזציה והסימון מחדש כ"[[מזרחים|עדות המזרח]]" בתהליך שאינו מסתיים לעולם{{הבהרה|לא ברור על מה הפסקה מסתמכת. מדוע עקבות הפעולת המדוברות הן באזור החפיפה ולא באזורים הלא-חופפים? מדוע התהליך אינו מסתיים לעולם? הערך צריך להסביר את העבודות ולא להיפך}}.
== הפולמוס על המונח ==
|