הבדלים בין גרסאות בדף "צופן אתב"ש"

נוספו 63 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (סדר)
מ
במקום כל אות במילה אותה מצפינים, כותבים את האות המקבילה בטור ההפוך. לפיכך במקום המילה "שלום" נכתוב "בכפי". הפענוח נעשה בדרך זהה. בצופן החלפה, כאשר ידוע ההיסט, דהיינו הטבלה המתוארת, מלאכת הפענוח קלה מאוד.
 
==צופן אתב"ש במקרא==
==חילופי אותיות==
 
מפרשי המקרא מייחסים את השימוש בצופן אתב"ש כבר ל[[ספר ירמיהו]], בו במקום אחד מתנבא [[ירמיהו]]: {{ציטוטון|וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם|[[s:ירמיהו כה כו|ירמיהו כה כו]]}}, ובמקום אחר: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית|[[s:ירמיהו נא א|ירמיהו נא א]]}}. המפרשים שם כותבים לֵב קָמָי הוא כשדים לפי סדר אתב"ש. ובמקום אחר: {{ציטוטון|אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגּוֹיִם|[[s:ירמיהו נא מא|ירמיהו נא מא]]}}. [[תרגום יונתן]] ומפרשים אחרים עומדים על כך שכוונת הנביא במילה ששך היא לבבל בצופן אתב"ש. וכן ישנו איזכור ב[[ברייתא]] של ל"ב מידות שהאגדה נדרשת בהן (מידה כ"ט): "אם לתמורת האותיות, הרי כבר נאמר הנני מעיר על בבל ועל יושבי לב קמי".
קיימות עדויות ש[[חז"ל]] השתמשו בו לעתים גם כדי להסתיר משמעות מילים בעלות אופי רגיש, או במלים אחרות ל[[הצפנה]]. דוגמה אחת היא מעשה במלאך שכתב על כותל טרקלינו של בלשאצר, בעת [[משתה בלשאצר]], את המילים {{ציטוטון|מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין}}. ב[[ספר דניאל]] כתוב: {{ציטוטון|וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא|[[s:דניאל ה ח|דניאל ה ח]]}} דהיינו שהבבלים לא היו מסוגלים להבין את הכתוב. ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]] מסביר מדוע לא יכלו לקרוא זאת (סנהדרין כ"ב): "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט". פירושו את המילים הללו כתב המלאך בצופן אתב"ש. פרקים א' וב' במגילת איכה מסודרים לפי סדר אתב"ש. במבוא לחומש "דעת מקרא" בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ל[[מגילת איכה]], מראה העורך איך ישנן מילים ורעיונות מקבילים בין הפסוק הראשון והפסוק האחרון ובין השני לזה שלפני האחרון וכן הלאה.
 
==צפנים נוספים של חילופי אותיות==
צופן אתב"ש הוא רק אחד ממשפחה של צורת כתיבה או החלפה מקראיים קדומים, בהם נעשה שימוש בנביאים, במדרש ובתלמוד. בהם אבג"ד, אטב"ח, אלב"ם, אח"ס בט"ע, אי"ק בכ"ר. בצורות כתיבה אילו נעזרו חז"ל כדי להטות את פירוש המקרא מהדרך הרגילה ולהראות כוונה צדדית אחרת. אתב"ש הוא המפורסם מבין שיטות החלפת האותיות התלמודיות ומוזכר ב[[מסכת שבת]] דף ק"ד עמוד א'. דוגמאות; נאמר במדרש: "ולא קרב זה אל זה" (שמות י"ד) אל תקרי ולא קרב אלא ולא קרא זה אל זה". כאן התבצעה החלפה של הבי"ת באל"ף לפי כתב אבג"ד. וכן ב[[תלמוד בבלי]] [[מסכת כתובות]] ס"ז: "אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך". לפי חילוף בכתב אטב"ח גזד"ו, הדל"ת מתחלפת בו"ו.