יהודים-ערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
==השימוש במושג בקרב סוציולוגים מזרם [[תאוריה ביקורתית|התאוריה הביקורתית]]==
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=יש לתמצת, ולהוסיף הערות שוליים ביבליוגרפיות במקום מראי מקום לספר והתייחסויות כלליות למקורות}}
חלק בלתי נפרד מהתיאוריה הביקורתית בסוציולגיה הוא השימוש בשפה והנחלת מושגים כמעצבי מציאות. כלומר, מטרת טביעתם של מונחים היא ליצור שיח שיעצב מחדש את תפיסות הציבור ויחתור תחת ההגמוניה הדכאנית השלטת. בפרט, התיאוריה הביקורתית העומדת מאחורי המונח "יהודים-ערבים" רואה אתבתרבות ההגמוניההישראלית הגמוניה ציונית המדכאת את הציוניתהמזרחיים השלטת,ואת הפלסטינים כמדכאתכאחד.
 
ספרו של [[יהודה שנהב]] "היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות" עוסק באופן שבו נוצרו שתי הקטגוריות "מזרחים" ו"אשכנזים" בשיח הישראלי. לטענתו של שנהב, השיח ביחס לסוגיה מתחלק לשניים: שיח לאומי הבנוי על האבחנה יהודים ולא יהודים, ושיח עדתי המבחין בין [[מזרחים]] ו[[אשכנזים]]. שנהב אינו רואה בעין יפה את הארגון הזה, ומציע לחתור תחתיו באמצעות הגישהגישה האלטרנטיביתאלטרנטיבית שבה הדיון בהיסטוריה של המזרחים משתמש במונח "יהודים-ערבים".
 
לדעתו של שנהב, ה[[תרבות]] הישראלית קיבעה את יהודי ארצות ערב כיהודים-ערבים אך ללא תהליך ה"מטהר" אותם מערביותם. למונח "יהודים-ערבים" שאינו בא בהכרח לתאר את תפיסת הזהות העצמית של יהודים אלו (אם בעבר ואםאו בהווה), נועד תפקיד ביקורתי -רדיקלי חשוב, בהיותו מאתגר את "המחשבה הלאומית, הקולוניאלית והבינארית שבתוכן התארגנה זהותם של יהודי ארצות האסלאם" (2003:247).
 
לדעתו של שנהב, יחס ה[[ציונות]] ל"יהודים-ערבים", מקבע את הדת כמסמן הלאומי אצל המזרחים. הדת במובן זה, לטענתו, היא אמצעי גיוס‎ ‎של המזרחים ללאומיות היהודית (הציונות), אך בו בזמן מסמנת אותם גם כקבוצה אתנית נפרדת. כך גם נוצרה קטגוריית הביניים [[מסורתיים]] בישראל, כמתייחסת ליהודים דתיים יוצאי מדינות ערב.
 
בתהליך החקירה של "יהודים-ערבים", [[חנן חבר]] ויהודה שנהב‎ ‎מבקשים{{מקור}}<!-- עד כאן דובר על ספר של שנהב בלבד. בנוסף להבאת המקור רצוי גם לבצע הפרדה בתוכן, ואולי להציג את הכותב השני. --> גם להבחין בין מה שהם רואים כשתי פאזות במחקר הביקורתי של ניתוח זו{{הבהרה|משפט לא ברור. מה משמעות המילה פאזה בהקשר זה?}}<!-- האם מדובר בתקופה, באסכולה, בשלב בתהליך? בדף הפירושונים [[פאזה]] מופיעים פירושים מתחום הפיסיקה והמתמטיקה בלבד. אם יש משמעות ידועה בתחום מדעי החברה אפשר להוסיף אותה. אחרת, יש להחליף למילה בעלת משמעות ברורה. --> . האחת, פאזה [[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטית]] והשנייה, פאזה [[פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליסטית]]. את הפאזה הסטרוקטורליסטית רואים חבר ושנהב כשלב ההתחלתי בדיון של "יהודים ערבים" על ידי שמעון בלס, אלה שוחט, סמי שלום שיטרית ואחרים, שבא לערער על משטר הזהויות הציוני ההגמוני. את הפרוצדורה הסוציולוגית‎ ‎בשלב הסטרוקטורליסטי מזהים חבר ושנהב כ"דה-ערביזציה" שהופעלה על היהודים-ערבים על ידי הממסד הישראלי ובאה לטהר את הסממנים הערביים ובכללם ה[[היסטוריה]], ה[[שפה]], ה[[מוזיקה]] וה[[תרבות]] הערבית. לעומת זאת, הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית מתנגדת לקו הבחנה חד וברור בין יהודים וערבים, אלא רואה אזור חפיפה בין שני המושגים האלה, בו מתמקמות עקבות פעולת הדה-ערביזציה והסימון מחדש כ"[[מזרחים|עדות המזרח]]".
 
את הפאזה הסטרוקטורליסטית רואים חבר ושנהב כשלב ההתחלתי בדיון של "יהודים ערבים" על ידי שמעון בלס, אלה שוחט, סמי שלום שיטרית ואחרים, שבא לערער על משטר הזהויות הציוני ההגמוני. את הפרוצדורה הסוציולוגית‎ ‎בשלב הסטרוקטורליסטי מזהים חבר ושנהב כ"דה-ערביזציה" שהופעלה על היהודים-ערבים על ידי הממסד הישראלי ובאה לטהר את הסממנים הערביים ובכללם ה[[היסטוריה]], ה[[שפה]], ה[[מוזיקה]] וה[[תרבות]] הערבית.
 
לעומת זאת, הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית מתנגדת לקו הבחנה חד וברור בין יהודים וערבים, אלא רואה אזור חפיפה בין שני המושגים האלה, בו מתמקמות עקבות פעולת הדה-ערביזציה והסימון מחדש כ"[[מזרחים|עדות המזרח]]".
 
== הפולמוס על המונח ==