יהודים-ערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 39:
לדעתו של שנהב, יחס ה[[ציונות]] ל"יהודים-ערבים", מקבע את הדת כמסמן הלאומי אצל המזרחים. הדת במובן זה, לטענתו, היא אמצעי גיוס‎ ‎של המזרחים ללאומיות היהודית (הציונות), אך בו בזמן מסמנת אותם גם כקבוצה אתנית נפרדת. כך גם נוצרה קטגוריית הביניים [[מסורתיים]] בישראל, כמתייחסת ליהודים דתיים יוצאי מדינות ערב.
 
בתהליך החקירה של "יהודים-ערבים", [[חנן חבר]] ויהודה שנהב‎ ‎מבקשים{{מקור}}<!-- עד כאן דובר על ספר של שנהב בלבד. בנוסף להבאת המקור רצוי גם לבצע הפרדה בתוכן, ואולי להציג את הכותב השני. --> גם להבחין בין מה שהם רואים כשתי פאזות במחקרבתהליך המחקר הביקורתי של ניתוחהמושג זו"יהודים-ערבים"{{הבהרה|משפט לא ברור. מה משמעות המילה פאזה בהקשר זה?}}<!-- האם מדובר בתקופה, באסכולה, בשלב בתהליך? בדף הפירושונים [[פאזה]] מופיעים פירושים מתחום הפיסיקה והמתמטיקה בלבד. אם יש משמעות ידועה בתחום מדעי החברה אפשר להוסיף אותה. אחרת, יש להחליף למילה בעלת משמעות ברורה. --> . האחת, פאזה [[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטית]] והשנייה, פאזה [[פוסט-סטרוקטורליזם|פוסט-סטרוקטורליסטית]]. את הפאזה הסטרוקטורליסטית רואים חבר ושנהב כשלב ההתחלתי בדיון של "יהודים ערבים" על ידי שמעון בלס, אלה שוחט, סמי שלום שיטרית ואחרים, שבא לערער על משטר הזהויות הציוני ההגמוני. את הפרוצדורה הסוציולוגית‎ ‎בשלב הסטרוקטורליסטי מזהים חבר ושנהב כ"דה-ערביזציה" שהופעלה על היהודים-ערבים על ידי הממסד הישראלי ובאה לטהר את הסממנים הערביים ובכללם ה[[היסטוריה]], ה[[שפה]], ה[[מוזיקה]] וה[[תרבות]] הערבית. לעומת זאת, הפאזה הפוסט-סטרוקטורליסטית מתנגדת לקו הבחנה חד וברור בין יהודים וערבים, אלא רואה אזור חפיפה בין שני המושגים האלה, בו מתמקמות עקבות פעולת הדה-ערביזציה והסימון מחדש כ"[[מזרחים|עדות המזרח]]".
 
== הפולמוס על המונח ==