דגניה א' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
==היסטוריה==
=== מהקמתה עד 1914 ===
דגניה א' (או '''דגניה''', כפי שנקראה עד להקמת [[דגניה ב']] בשנת [[1920]]) נוסדה בשנת [[19101909]] על אדמותבקרקעות הכפר [[אום ג'וני]] (שטח הכפר הנזכר ב[[משנה]] ככפר גון או אגין, נכלל) ב-3,000 דונם ממזרח ל[[נהר הירדן]] שנרכשו על ידי [[קק"ל]] בשנת [[1904]]) על ידי קבוצה שנקראה "[[הקומונה החדרתית]]"{{הערה|1=הקומונה החדרתית נקראה גם קבוצת רומני כשם העיירה ברוסיה שבה נולדו כמה מהם, ראו [http://www.kibbutz.org.il/orchim/6-Dgania.htm "דגניה" בלקסיקון הקיבוץ, יד טבנקין, 1998]}}.
 
[[המשרד הארצישראלי]] הזמין את "קבוצת החורש" לעבוד באתר כקבוצת כיבו תמורת שכר. ואחר כך את "קבוצת רומני" (שנקראה אחר כך "[[הקומונה החדרתית]]").{{הערה|1="קבוצת רומני" כשם העיירה [[רומני (אוקראינה)|רומני]] באוקראינה, שבה נולדו כמה מחברי הקבוצה, ראו: [http://www.kibbutz.org.il/orchim/6-Dgania.htm "דגניה" בלקסיקון הקיבוץ, יד טבנקין, 1998]}}.
הקומונה החדרתית הייתה הקבוצה השנייה שעיבדה את קרקעות אום ג'וני. קדמה לה "קבוצת הכיבוש" שהגיעה למקום בשנת [[1909]] בסיוע "[[המשרד הארצישראלי]]". קבוצה זו קיבלה על עצמה לנהל את המקום ללא ניהול של פקידי המשרד לתקופת ניסיון של שנה אחת. ב-[[1909]] נתגלה סכסוך בין מנהל חוות כנרת מטעם המשרד הארצישראלי, האגרונום ברמן, לבין הפועלים, וקבוצה של פועלים החליטה לקחת פסק זמן ולהשתלם בעבודת החקלאות ב[[חדרה]]. ב־[[28 באוקטובר]] [[1910]], לאחר שחתמו על הסכם חדש עם הד"ר [[ארתור רופין]] מנהל המשרד הארצישראלי, חצו אנשי "הקומונה החדרתית" (שתי בחורות ועשרה בחורים), חלקם אנשי "[[הקומונה הרומנאית]]" (על שם העיר [[רומני (אוקראינה)|רומני]] שבאוקראינה), בהנהגתו של [[יוסף בוסל]] את הירדן בדרכם ליישב ולעבד מחדש את אדמות אום ג'וני.
 
הקומונה החדרתית הייתה הקבוצה השנייה שעיבדה את קרקעות אום ג'וני. קדמה לה "קבוצת הכיבושרומני" שהגיעה למקום בשנת [[1909]] בסיוע "[[המשרד הארצישראלי]]". קבוצה זו קיבלה על עצמה לנהל את המקום ללא ניהול של פקידי המשרד לתקופת ניסיון של שנה אחת. ב-[[1909]] נתגלה סכסוך בין מנהל חוות כנרת מטעם המשרד הארצישראלי, האגרונום ברמן, לבין הפועלים, וקבוצה של פועלים החליטה לקחת פסק זמן ולהשתלם בעבודת החקלאות ב[[חדרה]]. ב־[[28 באוקטובר]] [[1910]], לאחר שחתמו על הסכם חדש עם הד"ר [[ארתור רופין]] מנהל המשרד הארצישראלי, חצו אנשי "הקומונה החדרתית" (שתי בחורות ועשרה בחורים), חלקם אנשי "[[הקומונה הרומנאית]]" (על שם העיר [[רומני (אוקראינה)|רומני]] שבאוקראינה), בהנהגתו של [[יוסף בוסל]] את הירדן בדרכם ליישב ולעבד מחדש את אדמות אום ג'וני.
ב-[[4 ביוני]] [[1912]] הקבוצה עברה מאום ג'וני לנקודת הקבע באב-אלתום - שער הנהר, מוצא הירדן מהכנרת - שם היא נמצאת עד היום. בשנת 1913 עבדה בדגניה קבוצת חברי [[ההסתדרות המצומצמת]], בוגרי המחזור הראשון של [[הגימנסיה הרצליה]]. בין חברי הקבוצה [[אליהו גולומב]] שהיה לימים ראש ארגון [[ההגנה]] ו[[משה כרמי]]{{הערה|1=[http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=133 משה כרמי] במאגר המידע אדם בגליל}} ממעצבי החינוך המשותף. ב-22 בנובמבר 1913, התנדב [[משה ברסקי]] להביא תרופות ל[[שמואל דיין]], שהיה חולה. בדרכו חזרה מ[[מלחמיה]] הותקף על ידי קבוצת שודדים שביקשו ליטול את פרדתו, והוא הניס את הפרדה לחצר דגניה. במאבק עם השודדים הספיק לפגוע באחד מהם בטרם מת מפצעיו.
 
ב-[[4 ביוני]] [[1912]] הקבוצה עברה מאום ג'וני לנקודתלאתר הקבע באב-אלתוםבסמוך - שער הנהר, מוצאלמוצא הירדן מהכנרת(בערבית: באב-אלתום, שםבעברית: היאשער נמצאת עד היוםהנהר). בשנת 1913 עבדה בדגניה קבוצת חברי [[ההסתדרות המצומצמת]], בוגרי המחזור הראשון של [[הגימנסיה הרצליה]]. בין חברי הקבוצה [[אליהו גולומב]] (שהיה לימים ראש ארגון [[ההגנה]]) ו[[משה כרמי]]{{הערה|1=[http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=133 משה כרמי] במאגר המידע אדם בגליל}} ממעצבי החינוך המשותף. ב-22 בנובמבר 1913, התנדב [[משה ברסקי]] להביא תרופות ל[[שמואל דיין]], שהיה חולה. בדרכו חזרה מ[[מלחמיה]] הותקף על ידי קבוצת שודדים שביקשו ליטול את פרדתו, והוא הניס את הפרדה לחצר דגניה. במאבק עם השודדים הספיק לפגוע באחד מהם בטרם מת מפצעיו.
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו אנשי דגניה לעבד את הקרקעות ואף מכרו מוצרים חקלאיים ומזון ליחידות הצבא העות'מאני.
 
הקבוצה סבלה מבעיות ביטחון רבות. ב-22 בנובמבר 1913, התנדב [[משה ברסקי]] להביא תרופות ל[[שמואל דיין]], שהיה חולה. בדרכו חזרה מ[[מלחמיה]] הותקף על ידי קבוצת שודדים שביקשו ליטול את פרדתו, והוא הניס את הפרדה לחצר דגניה. במאבק עם השודדים הספיק לפגוע באחד מהם בטרם מת מפצעיו.
 
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו אנשי דגניה לעבד את הקרקעות, הצליחו לאגור תבואה עבור היישוב היהודי, ואף מכרו במחיר הולם מוצרים חקלאיים ומזון ליחידות הצבא העות'מאני.
=== בשנים 1918 עד 1948 ===
הקבוצה בדגניה א' הייתה לסמל ולמופת אצל אנשי [[העלייה השלישית]]. בשנות ה-20 של המאה ה-20 היו חברי דגניה מראשי המארגנים של "חבר הקבוצות", ואחר כך "[[חבר הקבוצות והקיבוצים]]", אחד האירגונים ב{{ה|תנועה הקיבוצית}}, שתמך במפלגת "הפועל הצעיר"; ואחר כך, לאחר איחודה עם "[[אחדות העבודה]]" והקמת מפלגת [[מפא"י]], תמך במפלגה החדשה.