הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדר מקלין (רופא)"

(תרגום מהוויקיפדיה האנגלית ותוספות ממקורות שונים, סיום עבודה)
[[קובץ:LaunchingTheJamesCaird2.jpg|ממוזער|"גיימס קיירד" יוצאת להפלגה]]
לאחר מסע מפרך והרה-סכנות הצליחו שלוש הסירות להגיע בשלום אל [[אי הפיל]]. שקלטון יצא עם עוד חמישה אנשים להזעיק עזרה מ[[ג'ורג'יה הדרומית]] ויתר 22 אנשי המשלחת נשארו באי הפיל, בתנאים קשים של קור, רטיבות ורעב. ידיהם של שני הרופאים, מקלין ו[[ג'יימס מק אילרוי|מק אילרוי]], היו מלאות בטיפול בחולים, ללא חומרים מתאימים, כך שעקירת שן התבצעה ללא הרדמה וכאשר הוחלט בחודש יוני, כשההצלה לא נראתה באופק, על קטיעת בהונותיו נגועות הנמק של [[פירס בלקבורו|בלקבורו]], התבצע הניתוח בתנאי שדה, כשמקלין ממונה על ההרדמה ומקאילרוי מבצע את הקיטוע בעזרת [[פרנק ויילד]].{{הערה|היקוקס, עמ' 146}}
[[קובץ:AllSafeAllWell.jpg|שמאל|ממוזער|אנשי המשלחת שנשארו על אי הפיל נפרדים מן השישה שיצאו ב"ג'יימס קיירד" להזעיק עזרה]]
 
ספינת החילוץ, "ילכו" ה[[צילה|צ'יליאנית]], הגיעה לבסוף אל אי הפיל ב-30 באוגוסט 1916. למראה הספינה הקרבה, פרצו כל האנשים אל החוף, הדליקו משואה מאולתרת ומקלין הניף מעיל בֶּרְבֶּרי על גבי משוט, אך המעיל נתקע בחצי התורן ולבו של שקלטון, הצופה במשקפת מעל הספינה, נחמץ בקרבו למחשבה, שמי מאנשיו אבד. הוא מנה אותם אחד אחד בבואם ואז הריע: "כולם כאן! כולם ניצלו!"{{הערה|היקוקס, עמ' 174}}