הבדלים בין גרסאות בדף "מרד 1682"

הוסרו 774 בתים ,  לפני 6 שנים
עריכה ותיקונים. איוואן ופטר הגדול היו אחיו של פיודור השלישי ולא בניו.
מ (בוט החלפות: תיאור\1)
(עריכה ותיקונים. איוואן ופטר הגדול היו אחיו של פיודור השלישי ולא בניו.)
בהיסטוריה של [[רוסיה]], '''מרד 1682''' -היה מרד של יחידות צבא המוצבות ב[[מוסקבה]]. שכתוצאהכתוצאה ממנו, השלטון במדינה הועבר ללנסיכה [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכת סופיה]] כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] ליד שני אחיה הצעירים, [[איוואן החמישי]] ו[[פטר הגדול]]|פיוטר שהיוהראשון בגיל צעיר(הגדול)]].
 
==רקע==
הסיבות למרד היו קיימות כבר בתקופת שלטוןשלטונו של ה[[צאר]] [[פיודור השלישי, צאר רוסיה|פיודור השלישי]]. קופת אוצר המדינה הייתה רקהריקה, ותשלומי ותשלומיםהשכר לחיילים היולא מועבריםהועברו באופן לא סדיר. קצינים היו משאירים חלק מהתשלומים אצלם וגםחלק היומן מחייביםהשכר, את החיילים לבצעובנוסף, עבודותחייבו שונותחיילים באחוזותלעבוד הקציניםבאחוזותיהם.
 
ב-[[27 באפריל]] [[1682]] [[פיודורנפטר השלישי,הצאר צאר רוסיה|פיודור השלישי]]שנת [[1676]] נפטר ולא היו לוללא יורשיםצאצאים. בהתאם לנוהל, כס השלטון היה צריךאמור לעבור לבנולאחיו בן ה-16 איוואן איוואן, בנו של הצאר [[איוואןאלכסיי החמישיהראשון|איוואןאלכסיי הראשון, צאר רוסיה]] מאשתו הראשונה (ממשפחתמריה מילוסלבסקי), שהיהאו לאחיו בן 16ה-10 פיוטר, אובנו לבןשל [[פטרהצאר הגדול|פיוטר]]אלכסיי מאשתו השנייה (ממשפחתנטליה נרישקין). שהיהאיוואן בןהיה ילד חולני 10ונראה היה שלא יאריך ימים. היריבות בין שני המשפחות הגיעה לשיאולשיאה, כי החלטה על היורש הייתה צפויה להשפיע ישירות על מצב המשפחה וקבלת הטבות. ההחלטה הסופית הייתה בידי אסיפת [[בויאר|ביואריםבויארים]]. בנוסף לכך, למרות שאיוואן היה מבוגד יותר הוא היה ילד חולני והיה סביר שלא יאריך ימים. לאחר התלבטויות, ב-[[27 באפריל]] [[1682]] (ביום פטירת הצאר) האסיפה הבויארית וה[[פטריארך]] הרוסי החליטו עלביום כךפטירתו ש[[פטרשל הגדול|פיוטר]]הצאר שפיוטר יהיה הצאר הבא.
 
למשפחת מילוסלבסקי החלטה זו הייתה גורלית - הם היו צפויים לאבד את השפעתם בחצר. [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכתהנסיכה סופיה]], אחותאחותו הגדולה של [[איוואן החמישי|איוואן]] ונציגת משפחת מילוסלבסקי, החליטה לנצל את התמרמרות יחידות צבאיותהצבא המוצבות ב[[מוסקבה]] לשינוי מהותי במצב. היא נתמכה במשפחה עצמהבמשפחתה, חלק מהבויאריםמן הבויארים, ונסיכיםוהנסיכים [[ואסילי גוליצין]] ואיוואן חובנסקי שהיו נציגי המשפחות הוותיקות ולא ראו בעין יפה את עליית משפחת נרישקין.
 
==תחילת המרד==
[[תמונה:Orenburgsky.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתליהנטליה נרישקינה מראה את [[איוואן החמישי]] לחיילים המורדים]]
תומכי משפחת מילוסלבסקי החלוהפיצו לפזרבין החיילים שמועות ביןולפיהן החיילים שתחתתחת השלטון החדש קצב העברתתשלום התשלומיםהשכר יהיה גרוע אףעוד יותר מבעבר. ב-[[15 במאי]] התפשטה שמועה שמשפחת נרישקין הרגה את נסיךהנסיך [[איוואן החמישי|איוואן]]. חיילים רבים נהרו ל[[קרמלין]] של [[מוסקבה]], עברו את המשמר, והתאספו ב[[כיכר הקתדרלות]] בחזית הארמון. צארינההצארינה נטליה נרישקינה, (אשתו השנייהאלמנתו של פיודורהצאר השלישי)אלכסיי, יצאה מהארמון ביחד עם בנה [[פטר הגדול|פיוטר]] והנסיךועם הנסיך איוואן. הנסיך איוואן אףענה ציין בתשובה לשאילותלשאלות החיילים שבריאותו טובה, ושמשפחתשמשפחת נרישקין מתייחסת אליו טובכראוי, ואיןושאין לו שום טענות כלפיה. במידהמצב וזהזה נכון,העמיד את פעולות החיילים היובאור בעייתיותבעייתי, מאוד וזה היה למעשה מרדכמרד נגד השלטון. אחד הקצינים, נסיךהנסיך דולגורוקי, החל לאייםאיים על החיילים תוךוהאשים האשמתםאותם במרד גלוי. ההמון המשולהב לא עמד בלחץ, התפרץ והרג את הנסיךדולוגורסקי. בהמשך הם אף נכנסו לארמון עצמו והרגו מספרכמה נציגים בולטים שלמבני משפחת נרישקין ותומכיה. מעשי הרצח התפשטו לעיר כולוכולה. בקרמלין החיילים המורדים הציבו שמירה על הקרמלין ולמעשה כל יושבי הארמון היו אצוריםעצורים.
 
למחרת החיילים חזרו החיילים לארמון עם דרישהודרשו להסגיר לידם את האחאיוואן נרישקין, אחיה של נטליה נרישקינה. [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכתהנסיכה סופיה]] ובויארים נוספים לחצו על משפחת נרישקין והיא נענתה לדרישות החיילים. איוואן נרישקין הוסגר לידי המורדים והוצא להורג. עלקיריל ידינרישקין, החיילים. האבאביה של צארינההצארינה, קיריל נרישקין הוכרחאולץ להתנזר והוגלה למנזר בצפון המדינה. מהומות והוצאות להורג נמשכו עד ל-[[18 במאי]]. השלטון למעשה לא היה קיים. אומנם [[פטר הגדול]] היה באופן פורמלי [[צאר]] ואימוואמו נטליה לידו, אך הם לא יכלו לשלוט. כלרבים התומכים שלהםמתומכיהם נהרגו או נמלטו מ[[מוסקבה]]ממוסקבה.
 
ב-[[19 במאי]] נציגי החיילים העבירוהציגו לידי [[פטר הגדול]] בקשה, שהייתה למעשהלפיוטר אולטימאטום - לשלם להם לאלתר את החוב, שלפי הערכתםשלטענתם היה כ-240,000 רובל. קופת האוצר הייתה ריקה, אך [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכתהנסיכה סופיה]], למרות שפורמלית לא הייתה לה בשלב זה כל סמכות, נתנה פקודה לאסוף את הכסף תוך ניצול כלי זהב וכסף שהיו בארמון.
 
ב-[[23 במאי]] וב-[[29 במאי]] החיילים העבירוהציגו בקשותדרישות נוספות., הבקשותביניהן החדשותהכרזה כללועל הכרזת [[איוואן החמישי]] כ[[צאר]] בנוסףלצד ל[[פטר הגדול]]פיוטר, ומינוי נסיכתהנסיכה סופיה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] לידם., בהתאם הבקשות היו תואמים את האינטרסיםלאינטרסים של משפחת מילוסלבסקי. מחוסר ברירה האסיפה הבויארית ו[[פטריארך]]והפטריארך נענו לדרישות החיילים. בשלב זה, החיילים המורדים שלטו במצב, אך הם היו מודעים לכך שהמצב אינו יציב וברגע שהם יעזבו את [[הקרמלין]] הכולומותנה יכולבנוכחותם להשתנותבקרמלין. במטרה להבטיח לעצמם אתביטחון הביטחון לתווךלטווח ארוך, הם הוציאודרשו דרישה חדשה.מן הממשל היה צריך לפרסם [[צו]] מיוחדולפיו בו הכרזה על כך שכלכל פעולות החיילים היו לטובת השלטון ומשפחת רומנוב, וב[[כיכרולהציב האדומה]]בכיכר היהאנדרטה צריך להציב פסל עם פרוטשעליה שמות כל ה[[בויאר|בויארים]] שנהרגו תוךופרוט ציון פשעים שהם ביצעופשעיהם, לכאורה, נגד השלטון. מחוסר ברירה הממשל הסכים גם לכך. יחד עם זאת, בשלב זה נסיכתהנסיכה סופיה החלה להרגיש שהמצב מסכן גם אותה.
 
==תקופת נסיךהנסיך חובאנסקי==
סופיה מינתה את נסיךהנסיך חובאנסקי למפקד העליון של החיילים ב[[מוסקבה]]. הוא היה ידוע כתומך של משפחת מילוסלבסקי והיה גם פופולארי בקרב החיילים. במינוי זה [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכתהנסיכה סופיה]] ציפתה שהוא יפעל להרגעת הרוחות. אומנם, הנסיך בעצמו החליט שהוא יכול להפעיל לחץ בלתי פוסק על הנסיכה. בתמיכתו, החיילים לא עזבו את שטח [[הקרמלין]] ושמרו את היכולת לדרוש מהממשל הטובותהטבות נוספות.
[[תמונה:Nikita Pustosviat. Dispute on the Confession of Faith.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיון בנושא הדת בארמון בקרמלין]]
 
מתנגדי [[הרפורמה הדתית ברוסיה]] חשבו שזה הזמן להפסיק אותה. מתנגדי הרפורמה הגיעו ל[[מוסקבה]] מערי שדה והחלו בתעמולה בקרב החיילים. הנסיך חובאנסקי תמך בהם, כי ראה בהם כלי נוסף ללחץ על הממשל. אומנם הממשל לא היה יכול לקבל החלטה בנושא דתי שהיה בידי הכנסייה וה[[פטריארך]]. הכנסייה לא יכלה לבטל את הרפורמה שנמשכה כבר עשרות שנים. גם [[סופיה אלכסייבנה רומנובה|נסיכתהנסיכה סופיה]] לא תמכה במהלך, כי זה היה עלול לפגוע בתדמית אביה ואחיה שהתחילו את הרפורמה.
 
למציאת הפתרון הוצע לארגן דיון פתוח על ה[[כיכר האדומה]]. הנסיך חובאנסקי תמך ברעיון הדיון הפתוח. [[פטריארך]] התנגד לדיון על הכיכר כי הבין שמהלך הדיון יהיה תלוי בהתנהגות ההמון שצפוי להתאסף בכיכר ולא בטענות הצדדים. הוא הציע לארגן את הדיון בחדרי הארמון. סופיה תמכה ברעיון קיום הדיון בארמון. כטענה לכך היא ציינה שהיא בעצמה עם קרובי המשפחה מעוניינת להיות נוכחת בדיון ולא סביר שהם השתתפו בדיון בכיכר הפתוח. ב-[[5 ביולי]] [[1682]] הדיון אכן נערך בשטחי הארמון. תוך זמן קצר הדיון נהפך להיות לא ענייני וקולני. מתנגדי הרפורמה עזבו את הדיון, והודיעו להמון שהמתין בכיכר על הניצחון המוחץ. באותו זמן, סופיה הודיע לנציגי החיילים שהיו בארמון שמתנגדי הרפורמה לא נתנו שום טענה רצינית ולא ייתכן שרפורמה שנתמכה על ידי הצארים הקודמים לא נכונה. היא גם עיימה על החיילים שהיא עלולה לעזוב את מוסקבה ולחזור עם צבא מתנדבים. לאור הנאום שלה, החיילים תפסו חלק ממתנגדי הרפורמה והרגו אותם. לעומתם, הנסיך חובאנסקי המשיך בתמיכתו במתנגדי הרפורמה.
 
שלב זה, בו הממשל היה תלוי ברצון החיילים במוסקבה נמשך עד ל[[19 באוגוסט]]. בהתאם למסורת, באותו יום היה צריך להתקיים טקס דתי בהשתתפות משפחת הצאר. במסגרת הטקס הפמליה הייתה צריכה לעזוב את [[הקרמלין]] ולהגיע למנזר מחוץ לעיר. בפמליית הטקס השתתפו שני הצארים, שני אלמנות של [[אלכסיי הראשון, צאר רוסיה|אלכסיי הראשון]], קרובי המשפחה ונסיכתוהנסיכה סופיה בעצמה. הפמליה קיבלה הגנה מיחידות צבא שלא תמכו במרד. עם עזיבת העיר, הם שינו את המסלול והגיעו לקרבת [[לאוורת השילוש-סרגייב]] בכוונה לעשות ממנו מרכז שלטוני חדש. בספטמבר התאספו סביבם [[בויאר|בויארם]] ויחידות צבא נוספות. מהלך זה הדאיג את נסיך חובאנסקי והוא החליט להגיע לנסיכתלנסיכה סופיה לקראת [[17 בספטמבר]] שזה היהשהיה יום הולדת שלההולדתה. בדרך הוא ובנו נעצרו והובאו לחצר. תוך זמן קצר הם הואשמו בניסיון להפיכה שלטונית והוצאו להורג. סופיה הודיע על אספת צבא מתנדבים לצורך הסדרת סדר בבירה.
 
==סיום המרד==