קריפטוגרפיה – הבדלי גרסאות

רעיון ההצפנה האסימטרית עלה לראשונה ב-1976 במאמרם המפורסם<ref name="dh2">Whitfield Diffie and Martin Hellman, "New Directions in Cryptography", '''IEEE Transactions on Information Theory''', vol. IT-22, Nov. 1976, pp: 644–654. ([http://citeseer.ist.psu.edu/rd/86197922%2C340126%2C1%2C0.25%2CDownload/http://citeseer.ist.psu.edu/cache/papers/cs/16749/http:zSzzSzwww.cs.rutgers.eduzSz%7EtdnguyenzSzclasseszSzcs671zSzpresentationszSzArvind-NEWDIRS.pdf/diffie76new.pdf pdf]){{כ|ימינה=כן}}</ref> של [[ויטפילד דיפי]] ו[[מרטין הלמן]] הנחשבים להוגי השיטה וממציאיה. בהצפנה זו, בניגוד להצפנה סימטרית, נעשה שימוש בשני מפתחות, האחד נקרא '''מפתח פומבי''' איתו מצפינים את המסר. מכאן שמה של השיטה – Public Key Cryptography. המפתח הפומבי אינו נשמר בסוד אלא גלוי ונגיש לכל. לא ניתן לשחזר את המסר המוצפן באמצעות שימוש במפתח זה. המפתח השני נקרא '''מפתח פרטי''' שעליו להישמר בסוד בידי המקבל ורק באמצעותו ניתן לפענח את המסר המוצפן.

בעבר נטו מפתחי אלגוריתמים קריפטוגרפיים לשמור בסוד את פרטי האלגוריתם. אולם כיום מקובל לאמץ את [[עקרון קרקהופס]] הקובע ששמירת אלגוריתם הצפנה בסוד אינה מהווה חלופה לבטיחותו. באנלוגיה ל[[מנעול צירופים]], הסתמכות אך ורק על מנגנון נעילה סודי, אינה חכמה כיוון שאם נחשף המנגנון המנעול כולו הופך לחסר תועלת. מאידך אם התגלה צירוף סודי, יש צורך רק להחליף צירוף על מנת להבטיח סודיות, אין צורך בקניית מנעול חדש. גם בעת המודרנית הוכרזו מספר אלגוריתמי הצפנה כסודיים. בשנת 1993 פרסמה ממשלת ארצות הברית תקן הצפנה [[מעגל משולב|בשבב]] [[Clipper]] שהשתמש במספר אלגוריתמים סודיים, ביניהם צופן סימטרי בשם [[Skipjack]]. השבב בין היתר נועד לאפשר לרשויות גישה לתוכן המוצפן באמצעות דלת אחורית - מפתח נוסף אותו קיבלו בעת ייצור השבב{{הערה|[https://epic.org/crypto/clipper/ ריכוז מסמכים על שבב הקליפר] מתוך אתר [[EPIC]] - מרכז מידע על פרטיות אלקטרונית}}. השימוש בדלת אחורית וסודיות האלגוריתמים גרמו להסתייגות רבה בציבור והפרויקט לא התקבל, במיוחד לאחר שפורסמו אלטרנטיבות טובות יותר כמו [[PGP]]. בסופו של דבר נחשפו פרטי אלגוריתם סקיפג'ק לידיעת הציבור{{הערה|[.https://www.schneier.com/crypto-gram-9807.html#skip על פרסום סקיפג'ק] - מתוך הבלוג של [[ברוס שנייר]]}}. [[צופן זרם]] [[RC4]] היה [[סוד מסחרי]] כשהומצא ב-[[1987]] על ידי [[רונלד ריבסט]] במעבדות [[RSA (חברה)|RSA]]. אולם בדרך כלשהי הצליח מישהו [[הנדסה הפוכה|להנדס לאחור]] את האלגוריתם ופרטיו דלפו באופן אנונימי לרשת האינטרנט והפכו במהרה לנחלת הכלל.

* קיימים אזכורים רבים בספרות לאורך השנים.<ref name="bib">‏אברהם טוביאס, [http://avrahamtobias.org/writings/2009/%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%9F-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99/ על כתב סתרים צופן וחידות בספרותנו העתיקה]‏</ref>