יעקב מלכין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←משפחה: פרס ישראל לעירד מלכין |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Yaakov_Malkin.jpg|ממוזער|שמאל|יעקב מלכין, ציור מאת אשתו [[פליס פזנר מלכין]], 1992]]
פרופ' '''יעקב מַלכּין''' (נולד ב-[[3 באוגוסט]] [[1926]]) הוא [[סופר]] ו[[מחזאי]], [[עורך]], [[מתרגם]] מבקר [[תרבות]] ו[[מחנך]] [[ישראלי]], [[פרופסור אמריטוס]] בפקולטה לאמנויות וממייסדי [[החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב|החוג לקולנוע וטלוויזיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. הוא הוגה ב[[אתיקה]] [[הומניזם|הומניסטית]] חילונית יהודית ומאז [[1994]] מכהן כמנהל אקדמי של מוסדות השכלת מבוגרים ומורים כגון [http://www.tmuraisrael.org.il/ תמורה] ו[http://www.meitar.org.il/ מיתר], ועורך כתב העת יהדות חופשית. בנו של המבקר [[דב בר מלכין]], בן-זוגה של הציירת [[פליס פזנר מלכין]] ואביו של ה[[היסטוריון]] חוקר [[יוון העתיקה]] [[עירד מלכין]].
==ביוגרפיה==
שורה 25 ⟵ 24:
מלכין מכהן כיום כעורך הראשי של כתב העת "[http://www.free-judaism.org יהדות חופשית]: כתב עת ליהדות כתרבות", שאותו ייסד ב-[[1995]] ושיצא לאור בדפוס עד [[2004]]. מלכין מכהן כיום גם בתור המנהל האקדמי (”פרובוסט“) של המכון הבינלאומי ליהדות חילונית הומניסטית אשר מרכזיו בירושלים ([http://www.tmuraisrael.org.il תמורה]) ובפרמינגטון הילס שליד דטרויט (”בירמינגהם טמפל“). המכון מכשיר בעלי תיאר אקדמי ראשון לתפקידי מדריכי קהילות חילוניות ובעלי תואר שני ושלישי לתפקידי רבנים חילוניים במסלול לימודים ועבודה עצמית במשך ארבע שנים.
===משפחה===
בשנת [[1950]] נישא מלכין לציירת [[פליס פזנר מלכין]], והוא מתגורר עמה כיום ב[[ירושלים]]. לשניים נולדו שני ילדים: [[עירד מלכין]],
==עבודתו==
כתבי יעקב מלכין מתמקדים בעיקרי ה[[אתיקה]] ההומניסטית הלא דתית המובעים לטענתו באורחות החיים של רוב היהודים ב[[ישראל]] ובעולם כיום. מלכין תופס את היהדות כתרבות פלורליסטית - חילונית ודתית. הוא טוען כי הפלורליזם אפיין את היהדות מאז עידן התנ"ך, אז התאפיינה תרבות העם היהודי בריבוי אלים, דתות, פולחנים, אמונות ודעות. מאז העידן ההלניסטי התפתחו ביהדות תרבויות, אמונות ודעות שונות ביהדויותיה.
בניגוד להוגים [[אתאיסט]]ים
בספריו "במה מאמינים יהודים חילוניים?“, “היהדות החילונית - אמונה, ערכים ורוחניות“ ו“האמונה האתאיסטית של יהודים חילוניים“ מביע מלכין את השקפתו על האמונה ההומניסטית באדם כריבון לחייו, ממנה נובעות הן התודעה הלאומית והן האמונה בזכויות כל אדם וכל עם. אמונה זו, לטענתו, נוגדת את ה"דתות אלוהיות", המחייבות את המאמינים בשמירת כל צווי מנהיגיהן, כולל אלה המנוגדים לעיקרי ההומניזם והצדק האוניברסלי. האמונה ההומניסטית גם נוגדת ”דתות חילוניות אידאולוגיות“ כקומוניזם ונאציזם אשר גם המאמינים בהן מחויבים לציית לכל הצווים, המצוות וההוראות של מנהיגיהם בשם המטרה המקדשת את האמצעים, גם כשאלה גורמים לשואה או ל[[גולאג]].
| |||