ספר היובלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ש"ז (שיחה | תרומות)
←‏לקריאה נוספת: הסרה של קישור כפול 'רחל אליאור'
ש"ז (שיחה | תרומות)
שיוך קישור "קטורת הסמים" במקום "קטורת"
שורה 6:
חוקרים רבים סבורים שהספר התקבל על ידי [[האיסיים]], שכן מספר קטעים מהמקור העברי התגלו ב[[מגילות ים המלח]] ב[[קומראן]].<ref>כנה ורמן, 'ספר היובלים וקומראן - לשאלת היחס בין השניים', מגילות ב (תשס"ד), עמ' 37-55.</ref> חוקרים אחרים סבורים שספר היובלים הוא ממקור [[כהן|כוהני]], ושייך לספריה הקאנונית של [[הכהנים בני צדוק|הכוהנים בני צדוק]]{{מקור}}, צאצאיו של [[צדוק הכהן]].
 
פרופסור [[רחל אליאור]] טענה בשורה של ספרים ומאמרים, שבספר היובלים נשקף עניין מובהק בלוח כוהני בן 364 ימים ו-52 שבתות, ששימש בסיס לעבודת המשמרות ב[[בית המקדש]]. זאת משום שניכר בו עניין מובהק ב[[ירושלים]], ב[[הר ציון]] ובבית המקדש העומד עליו כמפורט בפרק הפתיחה של הספר, וכן ניכר עניין רב במלאכים, במזבחות, ב[[קרבנות|הקרבת קורבנות]], ב[[קטורת הסמים|קטורת]] ובבריתות במועד קבוע חוזר ונשנה, וכן בפרקים ''ל-לב ''ניכר עניין רב בהיסטוריה של [[לוי (דמות מקראית)|לוי בן יעקב]], הקשור במלאכים ובחלומות, מייסד הכהונה ב[[תקופת האבות]], סבם של [[משה בן עמרם]] ושל אחיו [[אהרן|אהרון הכהן]]. כל אלה מאפיינים כוהניים מובהקים העוסקים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש, המסור בידי הכוהנים בני לוי, שומרי משמרת הקודש.
 
הספר תורגם לעברית מגעז בשנת [[1870]] על ידי [[שלמה רובין]], שהוסיף לספר מבוא רחב. הוא תורגם לאחר מכן גם על ידי [[משה גולדמאן]]. התרגום של גולדמאן פורסם במהדורת הספרים החיצוניים של [[אברהם כהנא]] בשנת [[1930]].