פרנץ ראדו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==חייו==
פרנץ ראדו נולד ב-[[1921]] למשפחה יהודית דוברת [[הונגרית]] בעיר טימישוארה, בחבל [[באנאט]] שהפך החל משנת 1918 לחלק מ[[ממלכת רומניה]]. הוריו היו ארתור ראדו ומליטה לבית שטילמן.{{הערה|[http://www.mundia.com/ro/Person/30152542/12245589353 האתר הגנאלוגי מונדיה Mundia by Ancestry]}} הוא למד בבת ספר יסודי יהודי ולאחר מכן היה תלמיד מצטיין בבית הספר התיכון היהודי בעיר הולדתו. ב-1939 התקבל במכון הפוליטכני בבוקרשט כשהוא עומד במקום השלישי לפי הציונים במבחנים מתוך אלף המועמדים. לימודיו שהתחילו ממילא באווירה מכבידה מאוד על סטודנטים היהודים שסבלו עוד
בשנת [[1946]] הוא סיים שם לימודי מתמטיקה וקיבל תעודת הוראה לבית ספר תיכון. בשובו לטימישוארה התקבל כמורה למתמטיקה בתיכון היהודי שבו למד. בינתיים, תחת הכיבוש הסובייטי, קם במדינה משטר [[קומוניזם|קומוניסטי]] שסגר את התיכון היהודי יחד עם כל בתי הספר הפרטיים במדינה. ראדו עבר ללמד בתיכון ממלכתי, ולאחר מכן במכון הפדגוגי בעיר.
==הקריירה האקדמית==
בשנת [[1950]] הוא התקבל לסגל אוניברסיטת קלוז' בשפה ההונגרית על שם [[יאנוש בויאי]], שהתאחדה בשנת [[1959]] עם האוניברסיטה הרומנית על שם [[ויקטור באבש]] תחת השם אוניברסיטת באבש-בויאי. בשנת [[1969]] התמנה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה והחזיק במשרה זאת עד שנת [[1985]] כשפרש לגמלאות.
במקביל עבד ראדו כחוקר בכיר ב"מכון לחשבון" של שלוחת [[האקדמיה הרומנית]] בקלוז'. בשנת [[1958]] הוא סיים את עבודת הדוקטור שלו בתחום ה[[משוואה פונקציונלית|משוואות הפונקציונליות]] ו[[נומורגם|היחסים הנומוגרפיים]].
אחרי פתיחות זמנית מסוימת של המשטר הקומוניסטי
פרנץ ראדו נודע בעיקר במחקריו התחום הגאומטריה, המשוואות הפונקציונליות, [[איזומטריה|איזומטריות]] במרחבים מטריים, [[קבוצה קמורה|קבוצות קמורות]], גאומטריות על טבעתיות, ה[[אנליזה נומרית|אנליזה הנומרית]] והגרפית, וכן בתכנות המתמטי ויישומיו הכלכליים. הוא פרסם מאמרים בעיתונות המדעית המקומית ובחו"ל. את המאמר הראשון "הערות בנוגע למערכת לינארית אינסופית" פרסם ברומנית בשנת [[1953]]. בשנת [[1955]] לימד קורס על [[נומוגרם|נומוגרפיה]] שיועד למהנדסים ולטכנאים. כעבור שנה הוא פרסם אותו ברומנית תחת הכותרת "הרצאות לנומוגרפיה". מאוחר יותר התעניין במיוחד ביסודות ה[[אלגברה|אלגבריים]] של הגאומטריה.
|