פרנץ ראדו – הבדלי גרסאות

פרנץ ראדו נולד ב-[[1921]] למשפחה יהודית דוברת [[הונגרית]] בעיר טימישוארה, בחבל [[באנאט]] שהפך החל משנת 1918 לחלק מ[[ממלכת רומניה]]. הוריו היו ארתור ראדו ומליטה לבית שטילמן.{{הערה|[http://www.mundia.com/ro/Person/30152542/12245589353 האתר הגנאלוגי מונדיה Mundia by Ancestry]}} הוא למד בבת ספר יסודי יהודי ולאחר מכן היה תלמיד מצטיין בבית הספר התיכון היהודי בעיר הולדתו. ב-1939 התקבל במכון הפוליטכני בבוקרשט כשהוא עומד במקום השלישי לפי הציונים במבחנים מתוך אלף המועמדים. לימודיו שהתחילו ממילא באווירה מכבידה מאוד על סטודנטים היהודים שסבלו עוד משנותמ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] מהתעללויות מצד הסטודנטים הלאומנים והפאשיסטים, נקטעו במהרה על ידי "חוקי הגזע" נגד היהודים משנת 1940 שאסרו בכלל על היהודים ללמוד במוסדות חינוך של המדינה או המיועדים לאוכלוסייה הנוצרית. תחת המשטר הרודני הצבאי-לאומני של ה[[מרשל (דרגה)|מרשל]] [[יון אנטונסקו|אנטונסקו]] נשלח ראדו למחנות עבודה בדומה לרוב הגברים היהודים ברומניה. בשלוש השנים שבהן עבד במחנות ניסה, למרות הנסיבות, למצוא מקומות בסמוך לאתרי החפירות, כדי להתעסק בזמן הפנוי בסוגיות מתמטיקה האהובות עליו. אחרי ההפיכה מ-[[23 באוגוסט]] [[1944]] ששמה קץ למשטר אנטונסקו והחזירה את החוקים הדמוקרטיים במדינה, ראדו חידש את לימודיו, הפעם באוניברסיטת קלוז'.

בשנת [[1950]] הוא התקבל לסגל אוניברסיטת קלוז' בשפה ההונגרית על שם [[יאנוש בויאי]], שהתאחדה בשנת [[1959]] עם האוניברסיטה הרומנית על שם [[ויקטור באבש]] תחת השם אוניברסיטת באבש-בויאי. בשנת [[1969]] התמנה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה והחזיק במשרה זאת עד שנת [[1985]] כשפרש לגמלאות.

אחרי פתיחות זמנית מסוימת של המשטר הקומוניסטי בשנותב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-20]] התאפשר לראדו להיות חבר במועצת העורכים של העתון המדעי "ג'ורנל אוף ג'אומטרי" שהופיע ב[[בזל]] ושל כתב העת הבינלאומי ''Aequationes Mathematicae''. בשנת הלימודים 1969-1970 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת וטרלו בקנדה.