הבדלים בין גרסאות בדף "אחמד כסרווי"

נוספו 39 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
מ (תמונה)
מ (←‏ביוגרפיה: הגהה)
אחמד כסרווי נולד בשנת [[1890]] למשפחה של אנשי דת ממוצא [[אזרבייג'ן|אזרי]] בכפר שליד העיר [[תבריז]]. אביו ייעד אותו מגיל צעיר לכהן במשרה דתית, והוא החל ללמוד לימודי דת בהיותו בן 6. לאחר שנפטר אביו בהיותו בן 12, נאלץ כסרווי לעזוב את הלימודים ולסייע בפרנסת המשפחה, אולם כעבור מספר שנים חזר לספסל הלימודים. הוא עבר מן הכפר לתבריז, והחל ללמוד במדרסה טאלביה, המוסד העירוני המוביל באותה עת. לאחר ארבע שנות לימודים הוסמך כאיש דת וקיבל את התואר 'מולא'. לאחר הסמכתו שימש במשך תקופה קצרה כמטיף באחד ה[[מסגד]]ים שבכפר הולדתו, אולם עד מהרה הוא מאס בעבודה זאת ובמקום זאת תכנן להתחיל את דרכו הציבורית<ref>מרים ניסימוב, "אחיותינו ובנותינו: שאלת הנשים והאידיאל הנשי בכתבי אחמד כסרווי", בתוך: [[דוד מנשרי]] וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 222-223</ref>.
 
עוד בתקופת לימודיו בתבריז נחשף כסרווי לרעיון החוקתיות, ונעשה לתומך נלהב של הפעילות הפוליטית לקידומה של איראן. כסרווי אמנם לא לקח חלק פעיל ב[[המהפכה החוקתית באיראן|מהפכה החוקתית באיראן]] בשנת [[1905]], אולם היה בלי ספק מזוהה עם מחנה תומכי החוקה שכונו 'שוחרי החירות'. בעקבות כינונה של החוקה החלה להיבנות מערכת משפטית לא-דתית באיראן, שם מצא כסרווי את משרתו הציבורית הראשונה לאחר שנטש את השירות הדתי. בשנות העשרים שימש בתפקידים שונים במשרד המשפטים, תוך שהוא מקדם ערכים של עצמאות מערכת המשפט ושוויון בפני החוק. פעילותו בשנים אלו עוררו עליו מתנגדים רבים. לצד פעילותו המשפטית הספיק כסרווי לפרסם בתקופה זאת גם שני חיבורים היסטוריים העוסקים בהיסטוריה של [[אזרבייג'ן]].<ref>מרים ניסימוב, "אחיותינו ובנותינו: שאלת הנשים והאידיאל הנשי בכתבי אחמד כסרווי", בתוך: [[דוד מנשרי]] וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 223-224</ref>.
 
לאחר פרישתו ממשרד המשפטים בשנת [[1930]] כסרווי הגביר את פעילותו החברתית, ופרסם מאמרים רבים שעסקו בתחלואי החברה האיראנית ובדרכים להתמודדות עם תופעות אלו. ביקורת רבה הפנה גם ביחס לממסד הדתי וכלפי ה[[אסלאם]] באופן כללי יותר. כסרווי טען כי יש ליצור שינוי תודעתי בחברה האיראנית שיהפוך אותה מחברה נבערת בעלת חשיבה חשוכה לחברה בריאה שתתבסס על היגיון וגאווה לאומית<ref>מרים ניסימוב, "אחיותינו ובנותינו: שאלת הנשים והאידיאל הנשי בכתבי אחמד כסרווי", בתוך: [[דוד מנשרי]] וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 225-226</ref>. הביקורת שמתח על הממסד הדתי היא שהביאה בסופו של דבר למותו של כסרווי. ב-[[11 במרץ]] [[1946]] נרצח בידי שני מתנקשים אסלאמיסטיים מארגון 'פדאיאנ-י אסלאם'<ref>מרים ניסימוב, "אחיותינו ובנותינו: שאלת הנשים והאידיאל הנשי בכתבי אחמד כסרווי", בתוך: [[דוד מנשרי]] וליאורה הנדלמן-בעבור (עורכים), '''איראן: אנטומיה של מהפכה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2009, עמ' 224</ref>.