ווינג צ'ון קונג פו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים
שורה 21:
נאג מוי, על-פי כמה מקורות, התמחתה תחילה באמנות הלחימה אגרוף-פרח השזיף (מקור השם בכך שלשם פיתוח שיווי המשקל והיכולת האקרובטית היו הלוחמים בה נוהגים להתאמן בראש מוטות עצי [[שזיף]] שנעצו בקרקע).
 
על רקע פלישתם ל[[סין]] ב-[[1644]] של המאנצ'ורים, ביקשו נזירי [[מנזר]] שאולין]] לפתח אמנות לחימה חדשה, שתאפשר הכשרה של לוחמים רבים בזמן קצר, ותחליף את אמנות הלחימה שהייתה נהוגה במנזר, שחייבה תקופת אימונים ארוכה (מסורת שבעל-פה גורסת: כעשרים שנה). נטען כי לאחר פשיטתם של המאנצ'ו על מנזר שאולין, ששימש אז מקלט למורדים סינים, הייתה נאג-מוי אחת מחמשת מפתחי השיטה החדשה ששרדו.
 
לאחר החרבת המנזר פגשה נאג-מוי במסעותיה את יִם וינג צ'אן ("האביב היפה", ב[[שפות סיניות|סינית]]). ים וינג צ'אן ואביה סבלו אז מנחת זרועו של ראש כנופיה מקומי, שניסה לאלץ את הנערה להינשא לו. נאג מוי, שביקשה לעזור להם, הבטיחה כי תוך שנה תוכל להכשיר את ים וינג צ'אן כלוחמת שתוכל להביס את ראש הכנופיה, שהתמחה בסגנון הקונג-פו "טופר-הנשר".