קודו זוטר – הבדלי גרסאות

'''קודו זוטר''' או '''קודו מזרחי''' ([[שם מדעי]]: ''Tragelaphus imberbis''; בעבר ''Ammelaphus imberbis''), הוא מין [[אנטילופה]] בסוג [[קודו (סוג)|קודו]] הנפוץ ב[[מזרח אפריקה]], ותואר לראשונה ב-[[1869]]. בעבר נחשב כ[[תת-מין]] של [[קודו גמלוני]], אך כעת מסווג כמין נפרד. השם "'''זוטר'''" בא לו עקב הרעמה שבגב, הקטנה אף בהשוואה למיני קודו קטנים יותר. [[שם מדעי|שמו המדעי]] נגזר מיוונית ולטינית: '''"'''Tragos'''"''' = תיש, '''"'''Elaphos'''"''' = צבי; שילוב בין שניהם מתייחס לאנטילופה. '''"'''imberbis'''"''' = לא מזוקן; צירוף של שניהם פירושו "אנטילופה חסרת זקן" ומתייחס להיעדר הרעמה בגרון, כפי שנמצאת אצל הקודו הגמלוני. הקודו הזוטר מתואר לעתים כאנטילופה היפה ביותר.

זכר הקודו הזוטר מתאפיין ב[[פרווה]] כחלחלה-אפרפרה, ואילו לנקבות ולעופרים היא בצבע חום-אדמדם (למעט הצוואר שעל פי רוב אפרפר). צבעם של הזכרים הצעירים מתכהה עם הגיל. הן לזכרים והן לנקבות 14-11 פסים לבנים בולטים בצדדים, כתם לבן בתחילת הגרון ובסופו, מספר נקודות לבנות בלחי, ופס לבן בין העיניים חתוך באמצעו. פס כהה מתחיל בין העיניים ומסתיים באף שאף הוא שחור. השפתיים והבטן לבנים, והאוזניים גדולות בשני המינים. הרגליים הן דקיקות, וצבעם חום בהיר עם סימונים שחורים ולבנים. הזכרים מתאפיינים ברעמה קטנה על העורף ולאורך עמוד השדרה, וגרונם כאמור ללא רעמה. הזכרים גדולים במעט מהנקבות, וכמו כן בעלי זוג [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] [[ספירלה|ספירליות]], באורך של 90-60 ס"מ ובהם שניים עד שלושה פיתולים.

{{ש}}'''מידות גופו של הקודו הזוטר הינםהן:'''

{{ש}}אויביו של קודו זוטר בוגר בטבע הינםהם [[אריה|אריות]], [[נמר אפריקאי|נמרים אפריקאים]], [[צבוע נקוד|צבועים מנומרים]], ו[[זאב טלוא|זאבים טלואים]], בעוד שטורפים קטנים יותר כדוגמת [[סרוואל|סרוואלים]] ו[[תן|תנים]] עלולים לצוד עופרים.

{{ש}}הקודו הזוטר הינוהוא בעל חיים לילי הפעיל משעות הערב עד שעות הזריחה. לאחר זריחת השמש הקודו מחפש מסתור, ונח בהסוואה עד שעת הדימדומים. תזונתם כוללת [[עלה|עלים]], זרדים, נצרים, [[פירות]], [[עשב]]ים ו[[עשבי תיבול]] שונים. מים הם שותים רק לעתים נדירות.

האוכלסייה העולמית נאמדת בכ- 118.000 פרטים, 33% מהם באזורים מוגנים. מגמת האוכלסייה של הקודו נחשבת בירידה בחלקים רביםשל תפוצתו, כתוצאה מציד, [[רעיית יתר]] של בקר, והתפרצויות של הוירוס "rinderpest". בחלק מהאזורים, דווקא כריתת יערות הגדילה את כמות בתי הגידול המתאימים, כך שהמצב משתנה מאזור לאזור. הביישנות וההעדפה של הקודו לכיסוי עבה, מאפשרת לו לעמוד בלחץ הציד הרב שלו, כך שבאזורים בעלי צמחייה עבותה הוא מצוי באופן נרחב למרות שיש בהם ציד רב על ידי המקומיים. מצד השני, הרגישות שלו לוירוס "rinderpest" הביאה לירידה משמעותית במספרים אף באזורים מוגנים (כגון החלקים המזרחיים של קנייה במהלך 1990). ככל הנראה הקודואים יתאוששו מוירוס זה בשל נסיונות למיגור הוירוס מ[[בקר הבית]] המפיצו. עם זאת הירידה העולמית מוערכת בלפחות 20% על פני תקופה של 24-21 שנים, ולכן מתקרב לסף דרגת ה"'''פגיע'''" (VU). הקודו כנראה ישאר נפוץ באזורים הצחיחים למחצה בצפון מזרח אפריקה, כל עוד צפיפות האדם וחיות המשק תישאר נמוכה יחסית בחלקים נרחבים של תפוצתו כגון צפון קנייה ודרום אתיופיה.