הבדלים בין גרסאות בדף "קודקס מאנסה"

נוספו 3,487 בתים ,  לפני 6 שנים
סיום עבודה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''קודקס מאנסה''' (בגרמנית: '''Codex Manesse''') נקרא גם '''Große Heidelberger Liederhandschrift''' ("כתב היד...")
 
(סיום עבודה)
[[קובץ:Codex Manesse Heinrich von Rugge.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דיוקנו של היינריך פון רוג]]
{{בעבודה}}
[[קובץ:Codex Manesse 127r.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקסט מאת [[ולטר פון דר פוגלוויידה]]]]
'''קודקס מאנסה''' (ב[[גרמנית]]: '''Codex Manesse''') נקרא גם '''Große Heidelberger Liederhandschrift''' ("כתב היד הגדול לשירה מ[[היידלברג]]"){{הערה|1=[http://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/cpg848?sid=0f10c3085fddd97f2a7df3e8f50618db&ui_lang=eng עמוד תיאור הקודקס באתר אוניברסיטת היידלברג]}}, הוא [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] [[איור|מאוייר]] המכיל את אוסף ה[[שירה לירית|שירה הלירית]] הגדול והשלם ביותר של אמני השיר ה[[גרמנים]] מ[[ימי הביניים]] (ה ''Minnesang''). הקובץ נערך עבור משפחת מאנסה מ[[ציריך]] בין [[1304]] ל-[[1340]] לערך והוא כולל את שיריהם של 140 משוררים.
 
== תוכן הקובץ ואופיו ==
ה[[קודקס]] כולל את שיריהם של 140 משוררים המסודרים ב-140 פרקים לפי סדר ה[[אצולה]]. המשורר הראשון בקובץ הוא [[היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], אחריו [[קונראד השלישי, מלך ירושלים]], המלך טירו משלוטן (Tyro von Schotten) ו[[ונצ'סלאוס השני, מלך בוהמיה]] ולאחריהם [[דוכס]]ים ([[הרצוג (תואר)|הרצוגים]]), [[רוזן|רוזנים]] ([[גראף (תואר אצולה)|גארפים]]), [[אביר]]ים (בהם המשורר [[ולטר פון דר פוגלווידה]]) ופשוטי עם (בהם המשורר היהודי [[זיסקינד מטרימברג]]).
 
בראש כל פרק מצויירת [[מיניאטורה]] צבעונית של המשורר, פעמים רבות קשורה המיניאטורה לתיאורו העצמי בשיריו או לאירוע מתולדות חייו. אבירים מצויירים פעמים רבות כנוטלים חלק ב[[תחרות הפלה ברומח]] או ב[[קרב]]. לבני האצולה מצוייר [[שלט גיבורים|שלט הגיבורים]] שלהם.
 
== גלגולי כתב היד וההוצאות לאור ==
הקודקס נערך בעור משפחת מאנסה מציריך, שירדה מנכסיה בסוף [[המאה ה-14]] (היא מכרה את טירתה ב-[[1393]]). ב-[[1590]], לא ברור כיצד, התגלגל כתב היד לרשותו של ה[[ברון]] פיליפ מהוהנסאקס (Philipp of Hohensax), ששירי שניים מאבות-אבותיו (אברהרד פון סאקס והיינריך פון סאקס) כלולים בקובץ. ב-[[1604]] פרסם מלכיור גולדסאט, ששירת בחצר הברון, קטעים מן הספר במסגרת חיבורו ''Paraeneticorum veterum''.
 
ב-[[1657]] הגיע הקודקס ל[[הספרייה הלאומית של צרפת|ספריה המלכותית הצרפתית]] (שהפכה לספריה הלאומית לאחר [[המהפכה הצרפתית]]). שם חקר אותה ב-[[1815]] ה[[פילולוגיה|פילולוג]] [[יקוב גרים]]. באותה עת ראתה אור גם [[מהדורה מדעית]] של הקודקס. ב-[[1888]], לאחר מיקוח ארוך, הצליחה ממשלת [[הקיסרות הגרמנית]] לרכוש את הקודקס. כתב היד הובא ל[[ספריית פאלאטינה (היידלברג)|ספריית פאלאטינה]] המחודשת ב[[אוניברסיטת היידלברג]] והוצג לציבור במעמד [[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה]] ו[[קנצלר גרמניה]], [[אוטו פון ביסמרק]].
 
שני [[פרגמנט (ספרות)|פרגמנטים]] של כתב היד שאוכסנו ב[[ספריית המדינה בברלין]] (שני דפים מתוך עותק מן [[המאה ה-15]] שנקרא ''Troßsche Fragment''), אבדו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/cpg848?sid=0f10c3085fddd97f2a7df3e8f50618db&ui_lang=eng גישה אינטרנטית מלאה לסריקה של כל הקובץ]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
[[קטגוריה:כתבי יד מאויריים]]