מיני-מעמיס – הבדלי גרסאות

המעמיס-הקידמיהקדמי הראשון, בעל 3 גלגלים, [[המצאה|הומצא]] על ידי האחים סיריל ולואיס קלר ברות'סיי, [[מינסוטה]], ב-[[1957]]. הם בנו את המעמיס כדי לעזור ל[[חקלאי]] לנקות [[זבל]] של [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]] מה[[אסם]]. הכלי הקל והקומפקטי היה יכול לפנות ברדיוס השווה לאורכו ולבצע משימות של [[יעה אופני|מעמיס-קידמיקדמי]] רגיל.

האחים מלרו, מחברת Melroe Manufacturing Company בגווינר שב[[דקוטה הצפונית]], רכשו ב-[[1958]] את הזכויות על הפטנט של האחים קלר ושכרו אותם כדי להמשיך ולפתח את המצאתם. כתוצאה משיתוף פעולה זה פותח ב-[[1958]] ה"מלרו M-200" - מעמיס-קידמיקדמי [[עצמונע]]. הוא הציג גלגלי הנעה קדמית בלתי-תלויים וגלגל אחורי, מנוע של 12.9 [[כוחות סוס]] ויכולת הרמה של 375 ק"ג. שנתיים אחר כך הוחלף הגלגל האחורי ב[[ציר (הנדסה)|ציר]] ושני גלגלים, וכך נולד ה"מלרו M-400" שהיה המיני-מעמיס הראשון skid steer. דגם זה התפתח ל"מלרו בובקאט". השם "[[בובקאט]]" משמש לעתים כ[[שם גנרי]] לכל מיני-מעמיס, למרות ששימוש זה לא מדויק כי "בובקאט" הוא [[מותג]] של יצרן [[ציוד מכני הנדסי]]. ה-M-440 הונע על ידי [[מנוע]] של 15.5 [[כוחות סוס]] ויכל לפעול כאשר הוא מעמיס 550 ק"ג. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נמשך פיתוח המיני-מעמיס ויצא הדגם M-600.