הבדלים בין גרסאות בדף "ראוונסבריק"

נוספו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
תקלדה
(קישור)
מ (תקלדה)
באמצע ינואר 1945 הכיל המחנה, ביחד עם מחנות החוץ שלו, כ-46,100 אסירות ויותר מ-7,800 אסירים, ואליהם נוספו בתחילת פברואר כ-11,000 אסירים נוספים ממחנות שפונו על ידי הגרמנים. מחנה הנוער אוקרמרק פונה מיושביו, ותחת זאת שוכנו בו נשים שלא היו כשירות לעבודה, שאלפים מהן נרצחו בתוך שבועות.
 
בתקופה שבין [[5 באפריל]] ל-[[26 באפריל]] 1945, לאחר שתדלותהשתדלות של [[נורברט מזור]], הצליח [[הצלב האדום]] הבינלאומי ביחד עם הצלב האדום ה[[שבדיה|שבדי]] בהנהלת [[פולקה ברנדוט]] לפנות כ-7,500 נשים מהמחנה ל[[שווייץ]] ולשבדיה. עם התקרבות חזית הלחימה אל המחנה במהלך חודש אפריל, התחיל האס אס בפינויו ב-27 בחודש, ואסירי המחנה יצאו למה שנודע כ[[צעדת המוות]]. מאחור נותרו רק החולים ביותר: כאלפיים נשים, 300 גברים וכן חלק מסגל המחנה. ב-[[30 באפריל]] הגיעו כוחות הצבא האדום לעיר פירסטנברג ושחררו גם את אסירי המחנה שנותרו בו. האסירים שהיו בעיצומה של צעדת המוות שוחררו בידי הצבא האדום עד [[3 במאי]] 1945. רבים מבין האסירים ששוחררו היו חלשים מכדי לשרוד.
חברי כוח המשמר של האס אס, סוהרות המחנה ואסירים שהיו חלק מהנהלת המחנה ([[קאפו]]ים) נתפסו אחרי תום המלחמה בידי בעלות הברית והועמדו לדין במשפטי ראוונסבריק שנערכו ב[[המבורג]] בשנים [[1946]]-[[1948]]. 16 נאשמים נדונו למוות בגין [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ופשעים נגד האנושות. חלקים משטח המחנה וממגורי אנשי האס אס היו בשימוש הצבא הסובייטי, ואחר כך הרוסי, עד לנסיגתו משטח גרמניה בשנת [[1993]]. בחלק אחר של המחנה חנכו מוסדות [[הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית]] (מזרח גרמניה) את האנדרטה הלאומית ראוונסבריק. עם יציאת הכוחות הרוסיים הוכשרו חלקים נוספים של המחנה כאנדרטאות.