קודקס מאנסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: הדף de:Codex Manesse הוא ערך טוב
Noon (שיחה | תרומות)
עריכה קלה
שורה 1:
[[קובץ:Codex Manesse Heinrich von Rugge.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דיוקנו של היינריך פון רוג]]
[[קובץ:Codex Manesse 127r.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקסט מאת [[ולטר פון דר פוגלוויידה]]]]
'''קודקס מאנסה''' (ב[[גרמנית]]: '''Codex Manesse'''); נקרא גם '''Große Heidelberger Liederhandschrift''' ("כתב היד הגדול לשירה מ[[היידלברג]]"){{הערה|1=[http://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/cpg848?sid=0f10c3085fddd97f2a7df3e8f50618db&ui_lang=eng עמוד תיאור הקודקס באתר אוניברסיטת היידלברג]}}, הוא [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] [[איור|מאויירמאויר]] המכיל את אוסף ה[[שירה לירית|שירה הלירית]] הגדול והשלם ביותר של אמני השיר ה[[גרמנים]] מ[[ימי הביניים]] (ה -''Minnesang''). הקובץ נערך עבור משפחת מאנסה מ[[ציריך]] בין [[1304]] ל-[[1340]] לערך, והוא כולל את שיריהם של 140 משוררים.
 
== תוכן הקובץ ואופיו ==
ה[[קודקס]] כולל את שיריהם של 140 משוררים המסודרים ב-140 פרקים לפי סדר ה[[אצולה]]. המשורר הראשון בקובץ הוא [[היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], אחריו [[קונראד השלישי, מלך ירושלים]], המלך טירו משלוטןמשוטן (Tyro von Schotten) ו[[ונצ'סלאוס השני, מלך בוהמיה]], ולאחריהם [[דוכס]]ים ([[הרצוג (תואר)|הרצוגים]]), [[רוזן|רוזנים]] ([[גראף (תואר אצולה)|גארפים]]), [[אביר]]ים (בהם המשורר [[ולטר פון דר פוגלווידה]]) ופשוטי עם (בהם המשורר היהודי [[זיסקינד מטרימברג]]).
 
בראש כל פרק מצויירתמצוירת [[מיניאטורה]] צבעונית של המשורר, פעמים רבות קשורה המיניאטורה לתיאורו העצמי בשיריו או לאירוע מתולדות חייו. אבירים מצוייריםמצוירים פעמים רבות כנוטלים חלק ב[[תחרות הפלה ברומח]] או ב[[קרב]]. לבני האצולה מצויירמצויר [[שלט גיבורים|שלט הגיבורים]] שלהם.
 
== גלגולי כתב היד וההוצאות לאור ==
הקודקס נערך עבור משפחת מאנסה מציריך, שירדה מנכסיה בסוף [[המאה ה-14]] (היא מכרה את טירתה ב-[[1393]]). ב-[[1590]], לאהתגלגל ברורכתב כיצדהיד, התגלגללא כתבברור הידכיצד, לרשותו של ה[[ברון]] פיליפ מהוהנסאקס (Philipp of Hohensax), ששירי שניים מאבות-אבותיו (אברהרד פון סאקס והיינריך פון סאקס) כלולים בקובץ. ב-[[1604]] פרסם מלכיור גולדסאט, ששירת בחצר הברון, קטעים מןמהספר הספר במסגרת חיבורובחיבורו ''Paraeneticorum veterum''. בהמשך הועבר החיבור ל[[ספריית פאלאטינה (היידלברג)|ספריית פאלאטינה]] בהיידלברגשב[[היידלברג]].
 
ב-[[1657]], בעקבות כיבוש היידלברג ב[[מלחמת שלושים השנים]], הגיע הקודקס ל[[הספרייה הלאומית של צרפת|ספריה המלכותית הצרפתית]] (שהפכה לספריה הלאומית לאחר [[המהפכה הצרפתית]]). שם חקר אותה ב-[[1815]] ה[[פילולוגיה|פילולוג]] [[יקוב גרים]]. באותה עת ראתה אור גם [[מהדורה מדעית]] של הקודקס. ב-[[1888]], לאחר מיקוח ארוך, הצליחה ממשלת [[הקיסרות הגרמנית]] לרכוש את הקודקס. כתב היד הובא לספריית פאלאטינה המחודשת ב[[אוניברסיטת היידלברג]] והוצג לציבור במעמד [[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה]] ו[[קנצלר גרמניה]], [[אוטו פון ביסמרק]].