הבדלים בין גרסאות בדף "טקס שבועת אמונים"

מ (שוחזר מעריכות של 46.117.128.148 (שיחה) לעריכה האחרונה של XX-59-40)
שלב הכולל סדרה של מחוות גוף המבטאות את הפער בין הוסל לאדון והקשר שנוצר בניהם. חלק מהסממנים היו סממנים הומו-ארוטיים, כמו ה[[נשיקה]] על ה[[שפתיים]].
 
בתחילתו של הטקס היה הזוטר, זה שיועד להפוך וסאל, מופיע חשוף ראש ונטול נשק, כסימן לכניעותו בפני האדון וכורע בפניו. הווסאל היה מניח את כפותיו בתנוחת תפילה,<ref>למעשה, סדר ההתפתחות הוא הפוך: לפני כינון טקס ההומגיום נהגו נוצרים להתפלל בתנוחה המקובלת בה המתפלל עומד ומושיט את ידיו אחורה. תנוחת התפילה הנוצרית המוכרת התפתחה בעקבות תנוחת טקס ההומגיום.</ref> המסמלת הכנעה מוחלטת, ומושיטן אל האדון. בהמשך הטקס, יש מחוות ידיים (immixtio manuum) בין האדון לווסל. האדון היה תופס את ידיו של הווסאל בין ידיו, ובכך מפגין את עליונותו, ואז היה הווסאל מכריז על בקשתו להפוך "האדם" (homo) של האדון (האיש שלו) והאדון היה מכריז על קבלת בקשתו. בכך הושלם חלק ההומגיום (homagium) של הטקס.
 
[[תמונה:Peter Paul Rubens 050.jpg|שמאל|ממוזער|230px|המלכה הקתולית [[מארי דה מדיצ'י]] כורעת בתנוחה מסורתית של [[וסאל]] בטקס שבועת האמונים בעת הכתרתה, אחרי עליית [[הנרי הרביעי מלך צרפת|הנרי הרביעי]] לשלטון. צויר על–ידי [[פטר פאול רובנס]]]]
 
ישנו טקס שונה ממה שתואר פה ואני מצטט:
הסניור שאל את הווסאל שעתיד לבוא אם ברצונו להיעשות יש שלו בלא סייג , והוא השיב "רוצה אני".
אחרי כן, שידיו צמודות ולפותות בין ידי הסניור, נחתמה הברית בניהם בנשיקה [לציון הסכמתם וידידותם]. שנית, האיש נשבע אמונים באלו המילים "מבטיח אני באמונתי לסניור ואקיים את נאומתי אליו לפני כל אדם בתום לב ובלא כל מרמה".
"מבטיח אני באמונתי לסניור ואקיים את נאומתי אליו לפני כל אדם בתום לב ובלא כל מרמה".
 
===פידליטס (fidelitast); שבועה לקדושים===