אברהם חיים אלחנני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ben tetuan (שיחה | תרומות) |
Ben tetuan (שיחה | תרומות) |
||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
אברהם חיים אלחנני נולד ב[[סלוניקי]] בשנת [[1909]], לאביו חיים בן אברהם ולאמו שרה בת לרב זכריה ששון. משפחות [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] בשנת [[1912]] והתיישבה בשכונת [[אהל משה]] ב[[ירושלים]]. הוא למד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]], ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה הריאלית]] ולאחר מכן למד [[ספרות עברית]], [[פילוסופיה יהודית]], [[קבלה]] וספרות רבנית ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]].
אלחנני התחיל לעסוק בעיתונות בשנת [[1931]]. תחילה כתב עבור [[דואר היום]] ולאחר מכן, משנת [[1935]], היה לסופר הירושלמי הקבוע של [[דבר (עיתון)|דבר]]. הוא נודע בעיקר עבור הסיקור שלו של פרשיות משפטיות שהסעירו את היישוב, כגון משפט [[רצח ארלוזורוב]] ומשפטים כנגד מעפילים, אנשי ההגנה והמחתרות בידי הבריטים. כמו כן עסק רבות במאמריו בהווי החיים הירושלמי, שיחותיו עם אנשי הרוח בעיר, אקטואליה, פרשיות היסטורית, ענייני תרבות וספרות. הוא חיבר גם מספר ספרים בנושאים אלו ומאמרים רבים בקבצים ספרותיים ומחקריים. על כתביו נהג לחתום בשמו או בפסבידונים שונים כגון: איש יהודה, א. אלחנן, אברהם, א. ח. א.
שורה 9:
אלחנני היה פעיל ב[[הגנה]] וכמו כן מעורב בפעילות ציבורית בירושלים, כחבר בוועד התאגדות העתונאים, שופט אזרחי בבית הדין לספסרות ושכר דירה, שופט בבית משפט חברים של [[ההסתדרות]], חבר ועדת הביקורת של [[מפלגת פועלי ארץ ישראל]] (מפא"י) ועוד.
היה נשוי משנת [[1940]] לחנה בת אברהם מנדלסון ולהם שני בנים. לאחר פטירתו בשנת [[2009]] ארכיונו הפרטי האישי נתרם ל[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]].
==ספריו==
| |||