מוזס וילהלם שפירא – הבדלי גרסאות

שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. ב-[[9 במרץ]] [[1884]] הגיע למלון קטן ב[[רוטרדם]] והסתגר בחדרו. כעבור יומיים שם קץ לחייו בחדרו שבמלון, ביריית [[אקדח]].

 

[[תמונה:Ticho.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שפירא ברחוב הנביאים (היום - [[בית טיכו]])]]

אשתו של שפירא ובתו הצעירה מרים, שנותרו בירושלים, לא שמעו דבר ממנו משך חודשים, והתבשרו על מותו באיחור. בהיעדר אמצעים לכלכל את עצמן, נטשו את הבית הגדול בירושלים ועקרו לגרמניה. הבת מרים השתקעה בצרפת, שם הייתה לסופרת ידועה: [[מרים הרי]], כלת פרס פמינה היוקרתי. בשנת [[1914]] פרסמה את ספרה "בת ירושלים הקטנה", שבו סיפרה את סיפור ילדותה בירושלים בצל שערוריית זיוף העתיקות. [[בית טיכו|הבית בו התגוררו]] בירושלים הפך, לימים, לביתו ומרפאתו של רופא העיניים המפורסם ד"ר [[אברהם טיכו]] ובו התגורר עם אשתו ה[[צייר]]ת [[אנה טיכו]]. כיום זהו מוזיאון [[בית טיכו]], המסונף ל[[מוזיאון ישראל]].