פתיחת התפריט הראשי

שינויים

==היבטים דתיים==
[[קובץ:Berlin Painter Ganymedes Louvre G175.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גנימדס]] מגלגל חישוק ומרים למעלה תרנגול צעיר – מתנת אהבה מ[[זאוס]].<br /> ספל דמות-אדומה יווני, 500-490 לפני הספירה; הצייר מברלין, [[לובר]], פריז.]]
[[מיתוס|מיתוסים]] מספקים יותר מחמישים דוגמאות לגברים צעירים שהיו מאהביהם של האלים. משוררים ומסורות מקובלות מייחסים ל[[זאוס]], [[פוסידון]], [[אורפיאוס]], [[הרקולס]], [[דיוניסוס]], [[הרמס]], ו[[פאן]] אהבות מסוג כזה. כל האלים המרכזיים של ה[[פנתיאון]] מלבד [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] קיימו יחסים מהסוג הזה.{{מקור}}
 
חומרים מיתוגרפיים מרמזים כי מי שהובא בסוד העניין חווה מצבים אקסטטיים של מסע הנפש אשר הוביל למוות מיסטי ושינוי צורה.{{מקור}} פעילויות דומות עדיין מדווחות כיום בעיסוקיהם של ה[[שמאניזם|שאמנים]].{{מקור}} אם כן, כבר במאה החמישית שכחו היוונים את ההקשר. בשנת 476 לפני הספירה, המשורר [[פינדארוס]], בעבודתו "האודה האולימפית 1" (''Olympian Ode I''), מביע את זעזועו מהרעיון שאלים אוכלים בשר אדם, שבהקשר זה – מהווה מטאפורה שמאנית ברורה. תאוריה הפוכה שמה מבטחה בטקסטים שזוקפים לזכותם (או לרעתם) של הכרתים את מקור המנהג ([[אריסטו]] ואחרים) ומציינת את חריגות דרך ההפצה הגלויה שיוצאת מהכרתים, בעוד שבאזורים (בצפון יוון) הקרובים למקורות האינדו-אירופים לא ידוע על מיסוד השיטה.{{מקור}}
 
מיתוסים היו גם הם אמצעי להעביר סידרה של סטנדרטים מוסריים לסוג כזה של מערכת יחסים. במיתוס של זאוס וגנימדס, כאשר זאוס שולח מתנות והבטחות ל[[טרוס]], מלך [[טרויה]] ואביו של גנימדס, אנשי העת העתיקה מקבלים תזכורת שאפילו שליט גן עדן חייב לגלות התחשבות כלפי אביו של הארומנוס. רבים מהמיתוסים הפדרסטיים האחרים מאגדים בתוכם באופן דומה את נוכחות האב, ומעניקים לאב תפקיד מהותי ביחסים אלו. המיתוסים אף דיברו ישירות אל הצעירים, כפי שניתן לראות בגרסה של [[נרקיסוס|מיתוס נרקיסוס]] שהתגלתה לאחרונה.{{מקור}} גרסה זו, עתיקה יותר מהגרסה המיוחסת ל[[אובידיוס]] ול[[מטמורפוזות]] שלו, הינה מעשייה מוסרית שמספרת כיצד נענש נרקיסוס הגאה וחסר הרגשות על ידי האלים על כך שדחה בבוז את כל מחזריו הגברים.
 
==היבטים פוליטיים==
משתמש אלמוני