החלוצות בתקופת העלייה השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה |
←אי שוויון פוליטי: השנה בה קבע הנציב העליון את עקרון השיוויון בבחירות הייתה 1930. |
||
שורה 15:
את נקודת המבט הגברית תיארה תחיה ליברזון, שהייתה אחת הפעילות בין החלוצות ב"[[הפועל הצעיר]]" משנת [[1913]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבים חשבו שהעלמה האידאליסטית הבאה לארץ ישראל – תפקידה לשרת אותם. העלמות שהיו עדין בלתי מנוסות נכנעו גם הן להשקפה זו, והאמינו כי בבישול ושירות הן פותרות את רב שאלותינו בארץ ישראל. כמוזרה הייתה נראית העלמה שהעזה לפקפק בהנחה זו".}}
.{{הערה|(דפנה יזרעאלי 9/83- תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה עד:1927}} שאיפתן של החלוצות לאחר עלייתן ארצה הייתה לשנות את מעמדה המסורתי הנחות של האישה הן רצו לבנות חברה חדשה משותפת לנשים וגברים בה מעמדם יהיה שווה.{{מקור}}
שורה 25 ⟵ 26:
===אי שוויון פוליטי===
העמדה והאמונה הרווחת בציבור הגברי בכלל ,אך גם הנשי בפרט לגבי חלוקה מסורתית של תפקידי הגבר והאישה היוותה גורם מעכב בהשגת שוויון זכויות בין גברים ונשים. אחת הסיבות לכך שרבות מהנשים אף מעטו להשתתף באספות קבוצתיות היא העובדה שמעטות ביניהן ידעו עברית{{הבהרה|נשים ידעו פחות עברית מגברים?}}. אמנם ב-[[1897]] הצהירה [[ההסתדרות הציונית]] על זכותן של הנשים לבחור ולהיבחר ל[[קונגרס הציוני]]. אך בפועל מנשים נמנעה זכות זו. לאחר מאבק שנמשך כעשור על השגת זכות בחירה לנשים בין נציגי הפועלים וקבוצות אזרחיות שתמכו בזכות הבחירה לנשים ובין נציגי אורתודוקסיה ו[[היישוב הישן]] ב[[ירושלים]] שהתנגדו לזכות זו. בינואר [[1926]], באספת הנבחרים, הוכרז רשמית על שוויון זכויות לנשים בכל ענפי החיים האזרחיים, המדיניים והכלכליים ביישוב העברי. הצהרה זו מומשה על ידי ממשלת המנדט ב-[[1927|1930]]. גולת כותרת זו, הזכות לבחור ולהיבחר, תרמה לביסוס אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.{{הערה|פוגל ביז'אוי סילביה, האמנם בדרך לשוויון? מאבקן של הנשים לזכות בחירה ביישוב היהודי בארץ ישראל:1917-1926, מגמות 2014, עמודים: 262-284}} הנשים במחאה, בתקופת מאבקן, הקימו את תנועת הפועלות {{הפניה לערך מורחב|תנועת הפועלות}}
ארגון שכלל נשים שתפקידן לייצג את הקול הנשי, לדאוג לזכויותיהן ולהגביר את המודעות לבעיית הנשים ועבודתן לדון בסדר היום הציבורי ולהיות מעורב חברתית ופוליטית. מתוך הכתבים עלתה מצוקתן של הנשים והצורך שלהן בקשר, על מנת שלא להרגיש את זרותן כמהגרות. כמו כן כדי להתאגד יחד להיאבק על מקומן הראוי והשווה בחברה החדשה שהיו שותפות בהקמתה. הן רצו לקחת חלק בחיים הציבוריים, לקדם נשים ולשנות את תנאי חייהן, ולקבוע מעמדה של האישה בשוק העבודה.
| |||