מפריח היונים (סרט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ימים אחרונים בבגדאד: הרחבה |
|||
שורה 115:
מעצרו של כאבי מוביל ככל הנראה גם את נעימה להכרה עגומה שאין עתיד ליהודים בעיראק. חזקאל מתחיל למכור מזוודות בחנותו, ונדמה כי העזיבה ממשמשת ובאה.
ראשל פונה לכרים, ומבקשת ממנו לפעול למען שחרורו של חזקאל. היא מנסה לפתות אותו כדי לשכנעו, אך כניסתו של כאבי לחדר, וההוראה החד משמעית שלו לראשל לחזור הביתה, מפסיקה את האינטרקציה בין השניים. בדרכם הביתה
מתגלה כי המפקד העליון של ה"תנועה" הוא דווקא סלמן, אשר מורה על איסוף כל הנשק והשמדתו, מתוך כוונה להפחית סיכונים ולשמור על רוגע לקראת העלייה. סלמן גם מורה על איסוף רשימות העולים. לאחר שכאבי ומרבית הנוכחים עוזבים את הישיבה, מודיע סלמן לאבו צאלח שקיבל פקודות חדשות מהארץ. העלילה עוברת מיד לתאר את בהלת היהודים כשהם מצילים ספרי תורה לאחר פיצוץ בבית הכנסת. נעימה וראשל מגיעות למקום, ורואות את סלמן מגיח, כשפניו מפוייחות ו[[עניבה|עניבתו]] סתורה, מבית הכנסת. נעימה מכלה את זעמה בסלמן ומכנה אותו נחש.{{הערה|העלילה רומזת לפיצוץ בית הכנסת "מסעודה שם-טוב" שבבגדד ב-14 בינואר 1951, אשר השלטונות העיראקים ייחסו לתנועה הציונית, ולשרשרת פקודות שהגיעה מישראל. אין סימוכין היסטוריים לייחוס זה, והנושא שנוי במחלוקת. ע"ע [[יוסף בצרי]]. }}
| |||