אברהם חיים אלחנני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+
שורה 5:
אברהם חיים אלחנני נולד בשנת [[1909]] בעיר [[לאריסה (עיר)|לאריסה]] שב[[יוון]],{{הערה|1={{דבר||עיטור יקיר ירושלים לא.ח. אלחנני|1979/12/26|00801}}; {{יוטיוב|F2GIf6epn04|שם=אברהם אלחנני (מראיין: יצחק (איציק) לוי)}}. על פי מספר מקורות, נולד ב[[סלוניקי]].}} בנם של חיים בן אברהם אלחנני{{הערה|על אביו ראו: {{דבר||חיים אברהם אלחנני|1938/09/20|00826}}.}} ושרה בת הרב זכריה ששון. בשנת [[1912]], כשהיה בן שנתיים, [[העלייה השנייה|עלתה משפחתו לארץ ישראל]] והתיישבה בשכונת [[אהל משה]] ב[[ירושלים]]. הוא למד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]], ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה הריאלית]] ולאחר מכן למד [[ספרות עברית]], [[פילוסופיה יהודית]], [[קבלה]] וספרות רבנית ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}.
 
בשנת [[1931]] החל לעסוק בעיתונות. תחילה כתב עבור "[[דואר היום]]", ולאחר מכן, משנת [[1935]], היה לסופר הירושלמי הקבוע של "[[דבר (עיתון)|דבר]]". הוא נודע בעיקר עבור סיקורו של פרשיות משפטיות שהסעירו את היישוב, כגון משפט [[רצח ארלוזורוב]] ומשפטים כנגד [[מעפילים]], אנשי "[[ההגנה]]" ו[[ארגונים צבאיים לפני קום המדינה|המחתרות]] בידי הבריטים. כמו כן עסק רבות במאמריו בהווי החיים הירושלמי, שיחותיו עם אנשי הרוח בעיר, אקטואליה, פרשיות היסטוריתהיסטוריות, ענייני תרבות וספרות. הוא חיבר גם מספר ספרים בנושאים אלו ומאמרים רבים בקבצים ספרותיים ומחקריים. על כתביו נהג לחתום בשמו או ב[[שם עט|שמות עט]] שונים כגון: איש יהודה, א. אלחנן, אברהם ו-א.ח.א.
 
אלחנני היה פעיל ב"{{ה|הגנה}}" וכמו כן מעורב בפעילות ציבורית בירושלים, כחבר בוועד התאגדות העיתונאים, שופט אזרחי בבית הדין לספסרות ושכר דירה, שופט בבית משפט חברים של [[ההסתדרות]], חבר ועדת הביקורת של [[מפלגת פועלי ארץ ישראל]] (מפא"י) ועוד.