ג'ואן פונטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תולדות חייה: הערת שוליים
שורה 10:
הצלחתה הראשונה הייתה בסרטו של אלפרד היצ'קוק, [[רבקה (סרט)|רבקה]] ([[1940]]), בו הופיעה בתפקיד הראשי, עליו זכתה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. שנה מאוחר יותר שיחקה בתפקיד הראשי בסרטו של היצ'קוק "[[חשד (סרט)|חשד]]", עליו זכתה בפרס האוסקר. באותו טקס הייתה מועמדת לפרס זה גם אחותה, על תפקידה בסרט "עכבו בעד השחר" ("Hold Back the Dawn"). בטקס חלה תקרית בין השתיים, במסגרתה נפגעו רגשותיהן והן כמעט ולא דיברו זו עם זו עד ל-[[1975]], אז נוצר בין השתיים נתק מוחלט עקב סכסוך על דרך הטיפול באמם החולה.
 
פונטיין נודעה בבחירת התפקידים המוקפדת שלה. היא הצטלמה רק לסרט אחד בשנה לערך, אך בתפקידים משמעותיים ובסרטים איכותיים כגון {{משמאל לימין|"This Above All" ([[1942]])}} לצידו של [[טיירון פאואר]], {{משמאל לימין|"The Constant Nymph" ([[1943]])}} עליו זכתה למועמדות נוספת לפרס האוסקר, "[[ג'יין אייר (סרט, 1943)|ג'יין אייר]]" ([[1943]]), {{משמאל לימין|" The Emperor Waltz" ([[1948]])}} של [[בילי ויילדר]] לצידו של [[בינג קרוסבי]], {{משמאל לימין|"September Affair" ([[1950]])}} ו-"Born to Be Bad" מאותה שנה.
 
בשנת [[1954]] הופיעה ב[[ברודוויי]] במחזה "תה וסימפטיה" לצידו של [[אנתוני פרקינס]]. במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]] שילבה הופעות בסרטים לצד הופעות על במת ה[[תיאטרון]], בין היתר בהפקה של המחזה "[[פרח הקקטוס]]" ובהפקה האוסטרית של "[[אריה בחורף]]". הופעתה האחרונה בסרט קולנוע הייתה ב-[[1966]] בסרט האיטלקי "המכשפות", שהורכב מחמישה סיפורים קצרים בבימויים של [[ויטוריו דה סיקה]], [[פייר פאולו פאזוליני]], [[לוקינו ויסקונטי]], [[מאורו בולוניני]] ו[[פרנקו רוסי]].