פרץ ברנשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 21:
לאחר קום המדינה כיהן כ[[משרד האספקה והקיצוב|שר המסחר התעשייה והאספקה]] ב{{ה|ממשלה הזמנית}}. כיהן כיו"ר מפלגת [[הציונים הכלליים]] וכנשיא [[המפלגה הליברלית]]. היה [[משרד המסחר והתעשייה|שר המסחר והתעשייה]] בשנים [[1951]]–[[1954]], [[חבר הכנסת]] מ[[האספה המכוננת|הכנסת הראשונה]] עד [[הכנסת החמישית]] מטעם הציונים הכלליים והמפלגה הליברלית. היה אחד המועמדים לכהונת [[נשיא המדינה]] ב[[בחירות 1952 לנשיאות ישראל|בחירות הנשיאותיות ב-1952]], אך הפסיד ל[[יצחק בן צבי]]. ב-[[1963]] [[בחירות 1963 לנשיאות ישראל|התמודד שוב]] על התפקיד, והפסיד ל[[זלמן שזר]].
 
פרץ נישא בפעם הראשונה לילידת הולנד אשר הייתה יהודייה למחצה. עקב כך ילדיהם נאלצו לעלות ארצה על מנת להתגייר.{{הבהרה|?}} בעקבות עלייתם ארצה עלו פרץ ורעייתו, אשר עברה גם היא גיור בארץ ישראל. נולדו לו ארבעה ילדים: דייוויד, רחל, יהודית בהולנד ומשה נולד בארץ לאחר גיור האם. כחלק מהתפיסה הציונית [[עברות|עִברתו]] בניו את שם המשפחה. בתו יהודית נישאה ל[[מאיר בן אורי]]. רחל נשאהנישאה לפנחס אנדרסון.
 
[[שמות רחובות בישראל|על שמו רחובות]] ב[[ירושלים]], [[רמת גן]] וב[[חיפה]].