הבדלים בין גרסאות בדף "עבד אל-קאדר אל-חוסייני"

מ
(ביטול גרסה 15429842 של 37.142.102.212 (שיחה) מידע שגוי.)
מ (←‏ביוגרפיה: הגהה)
בדצמבר [[1947]] הגיע ממצרים לארץ ישראל כדי לעמוד בראש אל [[ג'יהאד אל מוקאדס]], הגרעין של הצבא הפלסטיני המיועד. עיקר השפעתו הייתה באזורי ירושלים וחברון. את מפקדותיו ובסיסי האימונים קבע בכפרים [[צוריף]], [[ביר זית]] ו[[עין סיניה]]. לרשותו עמדו כ-400 לוחמים.{{הערה|שם=גלבר|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה, 2004, עמ' 41, 46, 108-107.}} ב-[[25 במרץ]] [[1948]] בתגובה להצעה לשביתת נשק אמר: "רק בכח החרב תיפתר שאלת ארץ ישראל. אנו דורשים שכל היהודים עד האחרון שבהם יצאו מארץ ישראל, ולאן ילכו? אין זה נוגע לנו. העולם גדול למדי לקלוט 600 אלף יהודים".{{הערה|רבקה שפק ליסק, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3184.htm המיתוס על משבר הפליטים הפלסטינים], (סקירה על מחקרו של [[אפרים קארש]] מתוך הספר "Palestine Betrayed"). {{ש}} {{דבר||הערבים דוחים את הצעת טרומן|1948/03/26|00102}}}}
 
אל חוסייני נהרג ב[[קרב הקסטל]], באזור [[הקסטל|מצודת הקסטל]], בזמן ניסיון כיבוש המקום במסגרת הנסיונות להסרת המצור מעל ירושלים. בתום התקפת הכוחות הערביים, בלילה שבין 7 ל-8 באפריל, עם שחר, התקרב עבד על-קאדר אל-חוסייני עם שניים מלוחמיו, שנשאו מטעני חבלה, לעבר עמדת הפיקוד של [[חטיבת עציוני]]. ה[[רס"פ]] שהיה בעמדה הבחין בדמויות וירה לעברן. חיפוש בגופות, שערך מפקד כוחות הקסטל [[מרדכי גזית]], העלה כי אחת מהגופות הייתה זו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני.
 
את מקומו של חוסייני בראש ה'ג'יהאד אל מוקאדס' תפס [[איברהים אבו דאיה]]. מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני המריץ בתחילה את הכוחות הערביים, אשר כבשו במהירות את המצודה. אולם זו חזרה לידי ה[[פלמ"ח]] כאשר יחידה שנשלחה לכבוש את המצודה מצאה אותה ריקה; הכוחות הערביים היו עסוקים באותה עת בהלוויתו של אל-חוסייני. בשל ההערצה הרבה אליה זכה, נקבר אל-חוסייני על [[הר הבית]], הלוייתו הייתה גדולה והשתתפו בה כ-30,000 מתאבלים. מותו נחשב מכה מוראלית קשה לכוחות הערביים הבלתי סדירים.