פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 9 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
קצת הגהה
עזרא דנין נטל חלק ב[[הקפת ים המלח (1934)|הקפת ים המלח]] יחד עם קבוצת בוגרי [[המחנות העולים]] ב-[[1934]]. היה איש ארגון "ההגנה". עוד בטרם ייסוד הש"י בשנת [[1940]], עמד עזרא דנין בראש שירות הידיעות האזורי של ההגנה במרכז הארץ ("גליל תיכון"). מאז ייסוד הש"י ועד ל[[מלחמת העצמאות]] עמד דנין בראש המחלקה הערבית של הש"י. היה ממקימי המחלקה הסורית של ה[[פלמ"ח]], שכללה מסתערבים שחדרו ל[[סוריה]] ול[[לבנון]], שהיו בשלטון [[צרפת של וישי|וישי]] בשנת [[1941]], לשם איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] לקראת הפלישה ה[[בריטניה|בריטית]] שהתבצעה ביולי 1941.
 
ב-[[17 בנומבר]] [[1947]], ערב ההצבעה על [[תוכנית החלוקה]], נתלווה עזרא דנין אל [[גולדה מאיר]] (אז מאירסון), ב 17 בנומבר [[1947]], לפגישתה עם מלך [[ירדן]] [[עבדאללה הראשון מלך ירדן|עבדאללה הראשון]] ב[[נהריים]], בה נוכח גם [[אליהו ששון]] (מומחה לעניני ערבים ולימים שר בממשלת ישראל). עזרא דנין כתב את פרוטוקול הישיבה. המלך הביע עמדה אוהדת להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אמר כי הוא חפץ כי המדינה הערבית שתוקם על פי הצעת החלוקה תצורף לממלכתו והבטיח לכרות ברית עם המדינה היהודית. הפגישה השניה נערכה בארמונו של המלך ב[[עמאן]] ב 12 במאי [[1948]], בנסיון לשכנעו שלא להצטרף למלחמה, כשנתברר כי הוא עומד לשלוח את [[הלגיון הערבי]] למלחמה. דנין נתלווה לגולדה כמתורגמן וכמומחה לעניני ערבים. גולדה מאיר באה לפגישה מחופשת לאשה ערביה ועזרא דניןודנין התחזה לבעלה. בפגישה לא הכחיש המלך את הבטחתו בפגישה הקודמת, אך אמר כי הדבר יצא מכלל שליטתו וכי עתה הוא אחד מחמישה שליטים ערביים המעורבים בענין ארץ ישראל. המלך הציע כי ארץ ישראל תהיה בשליטת ממלכת ירדן והיהודים יזכו לאוטונומיה ולייצוג בפרלמנט. גולדהמאיר ודנין אמרו למלך כי הוא ינוצח במלחמה וגולדה נפרדה ממנו במלים: "נפגש לאחר המלחמה".
 
לאחר קום המדינה היה דנין יועץ לעניני ערבים ו[[המזרח התיכון]] במשרד החוץ. דנין היה תושב [[חדרה]] והוענק לו התואר יקיר העיר חדרה.