עיסא (שבט) – הבדלי גרסאות

'''עיסה''' ([[ערבית]] '''عيسى''') הוא [[שבט]] [[סומלים|סומלי]] השייך לשבטי ה[[דיר (שבט)|דיר]]. העיסה חיים בדרום [[ג'יבוטי]], בה מוערך מספרם בכ-130,000, בצפון [[מחוזותמדינות אתיופיה|מחוז]] [[סומלי]] שבמזרח [[אתיופיה]], ובצפון-מערב [[סומליה]]. בני השבט דוברים [[ערבית]] ו[[סומלית]], ורובם המכריע [[אסלאם|מוסלמים]].

באופן מסורתי העיסה הם [[רועה|רועים]] [[נווד]]ים, אך הם עוסקים גם ב[[מסחר]]. בעת סלילת [[מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי]] בראשית [[המאה ה-20]] הם הועסקו בעבודות שמירה וסיוע. ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] באמצע [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] לחמו העיסה לצד ה[[האימפריה האיטלקית|איטלקים]], ותוגמלו על-ידם ב[[כלי נשק]], אימונים צבאיים ובהזדמנויות עיסקיות. במחצית השנייה של המאה ה-20, ציידה סומליה את העיסה ב[[נשק]], ואלה נלחמו נגד [[אתיופיה]] במסגרת [[החזית לשחרור סומליה המערבית]]. התערבות הצבא האתיופי במאבק בשנים [[1971]]-[[1972]] עלתה לעיסה במאות הרוגים ובתפיסת 200,000 ראשי בקר שעליהם פרנסתם העיקרית. לאחר שהחזית לשחרור סומליה המערבית הובסה, המשיכו העיסה להיאבק בשלטון המרכזי במדינה, ובין היתר השתתפו ב[[מלחמת אוגדן]] ([[1977]]-[[1978]]) לצד הסומלים. רגיעה הושגה לאחר חלוקת אתיופיה ל[[מחוזותמדינות אתיופיה|מחוזות אתניים]].