השיטה העשרונית – הבדלי גרסאות

השיטה פותחההמשלבת במקורשימוש בבסיס 10 עם חשיבות לפי מיקום הספרה במספר פותחה ב[[הודו]] ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]]. ה[[ערבים]] הביאואימצו אותה למערבוהשתמשו בה החל ב[[המאה {{ה-8|מאה ה-8]]9}} בעקבות ספר שפרסם המתמטיקאי [[אבו ג'עפר מחמד אל ח'ואריזמי]] בשנת 825, שבו סקר את הספרותהשיטה ההודיותוהשימוש והמליצהבה. לקוראים,[[אברהם אךאבן הטמעתהעזרא]], התעכבהואחריו בכמאתיים שנה[[פיבונאצ'י]], ביןהביאו השאראת עקבהשיטה הרצוןלאירופה, למנועבה זיופיאומצה מסמכיםבמהירות בספרותכתחליף 0,לשיטה 6הרומית, 9,וזכתה 3,לשימוש 8.נרחב היאבמסחר זוולאחר שמשמשתמכן אותנו גם בחיי היום-יום. ספירה זו טבעית כל כך, מאחר שלאדם יש עשר [[אצבע]]ותבמדע.

שיטת ייצוג זו נראית כיום טבעית ופשוטה, מאחר שלאדם יש עשר [[אצבע]]ות; ספירה תוך שימוש בעשרות, מאות ואלפים התקיימה עוד קודם לכן., כברכפי שמעידים שמות המספרים וכתיבתם במילים (לדוגמה ב[[תנ"ך]] הספירה היא כזו (לדוגמה: "שבע ועשרים ומאה"),. וכךאך גםשיטה בספרותזו הרומיות.היא החידושמבוססת-מיקום שהביא(פוזיציונלית) אלובה ח'ואריזמימיקום הואהסיפרה שימושקובע בבסיסאת לשיטתחשיבותה הספירה,(החזקה כלומרשל רישום10 המספריםבה כךהיא שישמוכפלת), משמעותרעיון למיקום שלשאינו הספרהמובן במספרמאליו. שיטה מעין פוזיציונלית דומה הייתה נהוגה גם ב[[בבל]], על פי [[בסיס 60]], עם ספרות אחרות וללא סימן מיוחד ל-0, אך לא התפשטה ולא השפיעה על השיטה ההודית. רוב שיטות הרישום האחרות שהיו בשימוש לאורך ההיסטוריה (ביניהן [[ספרות מצריות]], [[ספרות רומיות]], ו[[ספרות עבריות]]) אינן פוזיציונליות, וביצוע חישיבים [[אריתמטיקה|אריתמטיים]] בעזרתן הוא מסובך בהרבה.