הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסואה הראשון, מלך צרפת"

סיבת מותו+קטגוריה
מ (קישורים פנימיים, עריכה, עיצוב)
(סיבת מותו+קטגוריה)
פרנסואה היה בן דודו מדרגה שלישית של [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] ונכד דודו של המלך [[לואי השנים עשר מלך צרפת|לואי השנים עשר]], שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשת אותו. אחרי מותו של לואי השנים עשר ב-[[1 בינואר]] 1515, ירש פרנסואה את כתרו ומלך בשם פרנסואה הראשון. שנה לפני כן הוא נישא לקלוד, בתו של המלך לואי השנים עשר, שילדה לו שבעה ילדים ונפטרה בשנת [[1524]]. בשנת [[1530]] נישא פרנסואה לאלינור מאוסטריה, אך לא היו לו ילדים ממנה.
 
== פעילותו הצבאית ==
המלך פרנסואה הראשון טען לכתר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] ופתח בסדרת מלחמות ב[[איטליה]]. ב[[קרב מאריניאנו]] (13 - 14 בספטמבר 1515) ניצח את צבא השכירים השווייצרי של [[דוכס]] [[מילאנו]] מאסימיליאנו ספורצה (בנו של [[לודוביקו ספורצה]]) והשתלט על העיר. המלך פרנסואה הראשון ניסה לכרות ברית עם [[הנרי השמיני מלך אנגליה]] כנגד הקיסר [[קרל החמישי]], וב-[[1520]] התנהל משא ומתן בין שני המלכים ב[[שדה אריג הזהב]] (ליד העיר [[קאלה]]) שהסתיים ללא תוצאות. ב-[[24 בפברואר]] [[1525]] הובס פרנסואה הראשון ב[[קרב פאביה]] שבצפון איטליה בידי קרל החמישי ונלקח ב[[שבי]] ל[[מדריד]]. על פי הסכם מדריד ([[14 בינואר]] [[1526]]) ויתר על כל תביעותיו באיטליה ועל כל נחלותיו ב[[ארצות השפלה]] ובגבולותיה של צרפת עם הקיסרות הרומית הקדושה. ב-[[6 במרץ]] של אותה שנה שוחרר מן השבי וחצה את הגבול לצרפת בעוד ששני בניו הובאו לעיר [[באיון]] שבדרום מערב צרפת, וב-[[15 במרץ]] הגיעו למדריד כ[[בן ערובה|בני ערובה]] למילוי תנאי ההסכם. לאחר שחרורו התכחש פרנסואה הראשון לתנאי ההסכם בטענה כי נכפו עליו בהיותו בשבי.
 
מצור זה שנמשך זמן רב, העסיק את כוחותיו של הנרי השמיני ולא אפשר להפנותם למתקפה גדולה שתאיים על [[פריז]]. כתוצאה מכך חתם קרל החמישי על [[הסכם קרפי]] ב-[[18 בספטמבר]] 1544, כאשר על פי תנאיו יישא [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל השני]], בנו הצעיר של פרנסואה הראשון, לאישה את אנה מאוסטריה, אחייניתו של קרל החמישי, ויקבל כנדוניה את דוכסות מילאנו. מותו של שארל השני ב-[[1545]] גרם לביטול הסכם קרפי והנרי השמיני, שלא אבה להסיר את המצור מעל בולון-סיר-מר, המשיך במלחמה עד ה-[[7 ביוני]] [[1546]] כאשר נחתם [[הסכם ארדר]] בין צרפת לבין אנגליה, שלפיו בולון-סיר-מר תישאר בידיו של הנרי השמיני עד [[1554]].
 
== העולם החדש ==
ב-[[1524]] שלח פרנסואה הראשון את [[ג'ובני דה וראזאנו]] כדי לחקור את חופי [[צפון אמריקה]]. בזכות משלחת זו הוכרז כי [[ניופאונדלנד]] שייכת לכתר הצרפתי. ב-[[1534]] הוא שלח את [[ז'אק קרטייה]] לחקור את הנהר [[סנט לורנס]] ב[[קוויבק]]. ז'אק קרטייה מצא מספר איים וחבלי ארץ שלפי טענתו ניתן למצוא בהם כמויות גדולות של [[זהב]] ושל אוצרות אחרים. ב-[[1541]] שלח פרנסואה הראשון את [[ז'אן-פרנסואה רוברוואל]] כדי ליישב את [[קנדה]] ולהפיץ את ה[[נצרות]] בקרב ה[[אינדיאנים]].
 
== תרבות הרנסאנס ==
המלך פרנסואה הראשון הושפע מתרבות ה[[רנסאנס]] של איטליה, והוציא הון תועפות לשם הקמת טירות חדשות ובנייה מחדש של טירות קיימות. הוא המשיך בבניית [[טירת אמבואז]], שבה החלו קודמיו, והחל בבניית [[טירת בלואה]] מחדש. בתחילת שנות מלכותו החל לבנות את [[טירת שאמבור]] ב[[סגנון הרנסאנס]] ה[[איטלקי]], והקים את [[טירת סן-ז'רמן-אן-לה]]. תוכניתו הגדולה הייתה בנייתה מחדש של [[טירת פונטנבלו]] שהפכה עד מהרה למקום מגוריו המועדף, ולמקום מגוריה של מאהבתו [[אן דה פיסלה]] דוכסית אטאמפ. הוא הוציא הון רב גם על עיטורים פנימיים וחיצוניים של טירותיו, ובהם ספריות, פסלים, גנים, חצרות מפוארות ומזרקות מים.
 
הוצאותיו הגדולות של פרנסואה הראשון במלחמותיו באיטליה, בהקמה ובבנייה מחדש של טירות בצרפת וברכישת חפצי אמנות גרמו להתרוששותה של צרפת. הוא העלה את המסים והתחיל בנוהג של מכירת משרות ממלכתיות.
 
== יחסו לפרוטסטנטים ==
בתקופת מלכותו של פרנסואה הראשון, ייסד [[מרטין לותר]] ב[[גרמניה]] את תנועת הרפורמה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]. תנועה זו התפשטה בצרפת כמו בכל [[אירופה]]. בתחילה, בהשפעת אחותו [[מרגריט מנווארה]], גילה פרנסואה הראשון יחס של סובלנות כלפי התנועה החדשה, ששימשה לו כמכשיר פוליטי נגד יריבו הקיסר קרל החמישי, אך יחסו כלפי הפרוטסטנטים השתנה כאשר בליל ה-[[17 באוקטובר]] [[1534]] הופצו כרזות בגנות ה[[מיסה]] הקתולית ברחובות פריז ובערים אחרות בצרפת. הדבר גרם לסערת רוחות בקרב ה[[קתולים]] בצרפת, והמלך שראה בכך קנוניה נגד שלטונו החל לרדוף את הפרוטסטנטים ואף להוציאם להורג. באזורים מסוימים נחרבו כפרים שלמים ואלפי אנשים איבדו את בתיהם ונשארו חסרי כל. פרוטסטנטים רבים ובהם [[ז'אן קלווין]] נאלצו לצאת לגלות.
 
== רפורמה מנהלית ==
ב-1525 חתם עם האפיפיור על הקונקורדט של בולוניה שהפך אותו לאחראי על מינוי כמרים לאחר שקיבלו את אישור האפיפיור.
 
ב-[[1539]] חתם פרנסואה על [[פקודת וילר-קוטרט]], אשר הפכה את ה[[צרפתית]] לשפת המנהל הרשמית במקום ה[[לטינית]]. צו זה חייב כמרים לרשום לידות, נישואין והלוויות בצרפתית והקמתם של משרדי רישום בכל אזור בצרפת, מהלך שיצר את הרישומים הראשוניים של נתונים סטטיסטיים באירופה.
 
פרנסואה הראשון מת ב-1547, ככל הנראה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[עגבת]] בה נדבק במהלך חייו{{הערה|Frank Kidner, Maria Bucur, Ralph Mathisen, Sally McKee, Theodore Weeks. (2007). ''Making Europe: People, Politics, and Culture''. Houghton Mifflin; 1 edition. p.361. ISBN 978-0618004799}}, ונקבר ב[[בזיליקת סן דני]] שליד פריז. בנו אנרי ירש את הכתר בשם [[אנרי השני]].
 
== ילדיו של פרנסואה ==
* לואיז - (1515- 1517)
* שארלוט - (1516- 1524)
* [[שארל השני, דוכס אורליאן|שארל]] - (1522- 1545)
* מרגריט - (1523- 1574)
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מלכי צרפת}}
[[קטגוריה:דוכסי מילאנו]]
[[קטגוריה:מסדר הבירית]]
[[קטגוריה:נספי מחלת העגבת]]
 
{{Link GA|fr}}