מלט הר טוב – הבדלי גרסאות
הוספתי מפעל נשר הרטוב, תקציר + היסטוריה |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־23:45, 31 במאי 2014
מפעל נשר הר טוב הוא מפעל לייצור צמנט. המפעל השוכן סמוך לעיר בית שמש והוא המפעל השני בגודלו מבין שלושת מפעלי החברה בישראל (מפעלים נוספים בנשר וברמלה).
למפעל כושר ייצור של כ-1,800 טון קלינקר ליום ומועסקים בו כ-100 עובדים מאיזור בית שמש והסביבה.
מנהל המפעל הנוכחי הוא ירון קפלן.
היסטוריה
מפעל המלט - שמשון[1].
תכנון המפעל לייצור צמנט בהר טוב החל ב1934 ונקרא בשם 'שמשון'. יוזמיו החליטו לבנות של המפעל בהר-טוב הודות למרבצים העשירים של אבן גיר במקום. התכנון החל במרץ אך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח קטעו את התכנון עוד בראשיתו, ומלחמת העולם השניה הקפיאה את הפרויקט לחלוטין. ב1945 מיד בתום המלחמה, חזרו היזמים לפעול להמשך ההקמה. בראשם עמד נחום מן, שהחזיק ברוב מניות החברה, והוא בא בדברים עם סרג' קרלינסקי שהיה אזרח בריטי, שכיהן בתפקיד חשוב במשרד המסחר והתעשיה באנגליה. באמצעותו הצליחו היזמים לרכוש את הציוד הדרוש ולקבל ערבות מממשלת בריטניה.
עוד לפני הושלמה הרכבת הציוד בארץ קיבלה עצרת האו"ם את החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, למחרתה פרצו מאורעות דמים. למרות מאמצי מפקדת ההגנה להחזיק בנקודות היישוב ב'הר טוב' ובישובים סמוכים, נאלצו תושבים ואיכרי האזור לנטוש את אדמתם. לאחר נטישת היישבים, בכללם 'הר טוב', פרצו לאזור ערבים, בזזו את הרכוש והרסו הכל עד היסוד. הציוד של מפעל 'שמשון' הושחט אך יזמיו לא נואשו. הם התעקשו להמשיך בתכנית המקורית ולאחר שוך הקרבות של מלחמת העצמאות החלו להקים את המפעל מחדש. הנהלת 'שמשון' העסיקה בהקמה כ-500 עובדים מהעיר בית שמש. כדי להשלים את שיקום המפעל, פנו היזמים ליצרני הציוד באנגליה והזמינו את ציוד החסר.
ב1952 הושלמה הקמת תחנת כח שנועדה לספק חשמל למפעל לטובת ייצור הצמנט, בנובמבר 1954 החלה הרצת המפעל. התהליך היה ארוך ומייגע, מלווה בתקלות שהוסדרו בקצב איטי. לאחר 6 שנים של הרצה שכללה קשיים רבים, ב1960 זכה מפעל 'שמשון' בפרס קפלן ל'פריון הייצור' שהעניק גאווה רבה לעובדי המפעל ולעיר בית שמש. אלה שפרס פריון הייצור לא היה מענה לבעיית העדר הרווחיות. המחסור בהון חוזר העיק על יזמי 'שמשון' כל הזמן, עד שבשנת 1966 לא יכל עוד מפעל 'שמשון' לעמוד בהתחייבותיו. ב1967 הכבשנים כבו והמפעל עצר את הייצור. גסיסת המפעל ערכה כ-19 חודשים בהם המפעל היה משותק כמעט לחלוטין. שנת 1968 חלפה ללא פתרון והסדר, כך מפעל הגיע 'שמשון' לפשיטת רגל והועבר לכונס נכסים למכירה. לאחר זמן רב שלא היו בנמצא קונים פוטנציאליים למפעל הכושל, פנו גורמים ממשלתיים להנהלת נשר מפעלי מלט ישראליים והציעו לה לרכוש אותו. מנהלי 'נשר' עליהם נמנה אברהם פרידמן היססו, אך שר האוצר, פנחס ספיר, הפעיל מכבש של לחצים על 'נשר' עד שזאת נענתה לאתגר - שיקום מפעל 'שמשון' והחזרתו לפעילות. ב8 במאי 1969 נחתם חוזה הרכישה על פיו רכשה 'נשר' את הבעלות על מפעל 'שמשון' תמורת 16 מיליון ל"י. לאחר בדיקות של מומחים, החליטו להקים כבשן חדש במפעל על בסיס הכבשן הישן, שיהיה בעל כושר ייצור של 600 אלף טון קלינקר, כמעט סך כל התפוקה של שלושת הכבשנים ברמלה, או ארבעת הכבשנים שפעלו בחיפה (ליד העיר נשר) באותה תקופה. בשונה מה'כבשנים הרטובים' שפעלו ברמלה ובחיפה, הכבשן החדש היה מטכנולוגיה חדישה יותר לתקופתו 'כבשן חצי יבש'. לכבשן החדש והגדול הוזן חומר יבש למחצה וצריכת הדלק שלו הייתה נמוכה יותר מצריכת הדלק של ה'כבשנים הרטובים' בחיפה וברמלה. צוותי השיקום והחידוש של המפעל מטעם 'נשר' כללו עובדים רבים מהמפעלים הותיקים ובעיקר ממפעל נשר רמלה. שיקום המפעל התנהל בקצב איטי ובתנאים קשים עד לקיץ 1972 בה הושלם שיקום טחנות הצמנט הישנות שהתחילו לעבוד עם קלינקר מיובא. במקביל המשיכה בנייתו של הכבשן החדש (חצי יבש) אך בטרם הושלמה הקמתו, פרצה מלחמת יום הכיפורים. עובדים רבים גוייסו והעבודה נפגעה. לבסוף, רק בספטמבר 1974 הופעל לראשונה הכבשן הגדול, בו הושקעו כ-120 מליון ל"י וראש צוות ההקמה דב קרב מונה למנהל המפעל. עם התוספת של 'נשר הר טוב' הגיע כושר הייצור של 3 מפעלי 'נשר' לשיא ייצור של שני מליון טונות צמנט לשנה.
- ^ המלט ויוצריו - הרעיון ומימושו - ד"ר יהודה לוינשטיין