כירורגיית לב-חזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: החלפת מסתם דו-צניפי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1צניפי
שורה 4:
ניתוחים נפוצים המבוצעים על ידי כירורג לב-חזה הינם:
* [[ניתוח מעקפים|ניתוחי מעקפים]] של [[העורקים הכליליים]] (עורקי הלב).
* ניתוחי תיקון או החלפה של [[מסתמי הלב|מסתמים]] (למשל, [[החלפת מסתם דו-צניפי]]).
* [[מדיאסטינוסקופיה]] ו[[טורקוסקופיה]] - הסתכלות וטיפול בשיטה חודרנית מינימלית (Minimally Invasive Surgery) ב[[בינה (מדיאסטינום)|בינה]] (מדיאסטינום) ובבית החזה.
* כריתת נגעים מהריאה
שורה 13:
חלק מניתוחי הלב מתבצעים בגישה של [[ניתוח לב פתוח]]. זהו ניתוח שבו מחובר החולה ל[[מכונת לב-ריאה]]- מכונה השואבת את הדם, מחמצנת אותו ומחזירה אותו לחולה.
 
באופן מסורתי, רוב הניתוחים בתחום היו ניתוחי מעקפים שמטרתם עקיפת היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים. כיום, בשל ההתקדמות הטכנולוגיה הרפואית, השתפרה היכולת לבצע התערבות בעורקים הכליליים מבלי צורך לפתוח את בית החזה, באמצעות [[צנתור לב]]. התערבות כזו נקראת "צנתור טיפולי" (בשונה מ"צנתור אבחנתי") והיא מבוצעת על ידי רופא [[קרדיולוג]] שאינו [[כירורג]]. מאז, יש ירידה כללית במספר ניתוחי המעקפים המבוצעים, ועלה חלקם היחסי של ניתוחי תיקון ו[[החלפת מסתם דו-צניפי|החלפת מסתמים]] וניתוחים לתיקון מומי לב המולדים.
 
כיום רק מקרים מורכבים או מקרים ספציפיים של חסימות בעורקים הכליליים מנותחים. צנתורים חוסכים מהחולים את זמן ההחלמה הממושך הקשור בניתוח לב פתוח וכן חלק מהסיבוכים. לצנתורים יש סיבוכים, חלקם עשויים להיות קטלניים, בעיקר כאשר מנסים להשתמש בהם במצבים שבהם יש [[התוויה]] ברורה לניתוח. ניתוח נותן בדרך כלל פתרון ארוך טווח ומקטין את מספר ההתערבויות שהמטופל יצטרך לעבור בעתיד.