פגם במחיצה הבין-פרוזדורית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תלת-פסיגי, \1צניפי
שורה 11:
== בדיקה גופנית ==
 
בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מפעימה באזור החדר הימני במישוש. בבדיקה של [[קולות הלב]] ניתן להתרשם מפיצול רחב של קול הלב השני, S2, המבטא סגירה של מסתם אבי העורקים ומסתם עורק הריאה. בנוסף יש [[איוושה]] באמצע ה[[סיסטולה]] הנגרמת לאור זרימה מוגברת דרך מסתם עורק הריאה המחבר בין החדר הימני לעורק הריאתי. איוושה נוספת קיימת לאחר ה[[דיאסטולה]], אשר נשמעת חזק ביותר לאורך המרווח הבין-צלעי הרביעי. אוושה זו מבטאת עליה בזרימה דרך המסתם התלת-צניפיפסיגי המחבר בין עליה ימנית לחדר ימין. ככל שהזמן עובר והלחץ בכלי הדם הריאתיים גדל, יש רושם להתפתחות של איוושה דיאסטולית הנגרמת מאי ספיקה של מסתם עורק הריאה.
 
במצבים מתקדמים יש [[כיחלון]] כתוצאה מאי-ספיקה של הלב הימני וירידה בחמצון של הדם.
שורה 21:
== הטיפול ==
 
הטיפול יכול להיעשות באמצעות [[צנתר|צנתור]] או [[ניתוח]]. לרוב התוצאות הינן מצוינות, גם לאחר גיל 40, בתנאי שלא התפתח יתר לחץ ריאתי משמעותי. במומים מורכבים יותר, כגון פגם הפתח הראשוני, לעתים יש צורך בתיקון המסתם הדו-צניפיהצניפי בנוסף. אין צורך לבצע סגירה של החור אצל מטופלים עם חורים קטנים ודלף מינימלי או אצל חולים הסובלים מיתר לחץ ריאתי חמור, ללא עדות לדלף חמור משמאל לימין.
 
לרוב, נדיר שמטופלים עם מומי לב כגון פגם הפתח המשני ימותו טרם הגיעם לעשור החמישי של חייהם, אולם במהלך השנים שלאחר מכן יש עליה בתסמינים המובילים לקושי יומיומי בתפקוד. טיפול תרופתי צריך לכלול טיפול בשכיחות לזיהומים בדרכי הנשימה, תרופות אנטי-אריתמיות וכן טיפול ליתר לחץ דם, [[אי ספיקת לב]] וכדומה.