גרעין התיישבות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יישובים, \1יישוב\2, הייתה, תוכנ\1ת, אוכלוסייה, וכדומה
שורה 1:
'''גרעין התיישבות''' הוא קבוצת אנשים הרוצים להתיישב יחד, או להקים ישוב. המושג נקרא כך, על שם גרעין ה[[פרי]], שממנו צומח מאוחר יותר העץ, וגם במשמעות "החלק הפנימי והמוגן" של הפרי. גרעיני התיישבות מזוהים לעתים עם [[אידאולוגיה|גישה ערכית]] ותנועות פוליטיות, על מנת לתמוך בדרכם ובהקמתם.
 
כיום גרעיני התיישבות מזוהים בעיקר עם התנחלות, או התיישבות [[ציונות|ציונית]] בנגב ובגליל, אך ישנם גם גרעיני התיישבות [[סביבתנות|מקיימת - סביבתנית]] וגרעיני התיישבות עם גישה חברתית, דתית או גם מגוונת-דת (ישובים מעורבים: דתיים-חילונים, יהודים-ערבים וכדו'וכדומה).
 
== תולדות גרעיני ההתיישבות ==
גרעיני התיישבות הוקמו בתחילת תקופת [[שיבת ציון]] עם ההתיישבות של חובבי ציון{{הערה|1=[http://www.mazkeret.org/BrilsLife.htm גרעין 'עקרון' (מזכרת בתיה) מ[[רוז'ינוי]] - אחד הגרעינים הראשונים ואולי הראשון בהם]}} , ומאוחר יותר עם הקמת [[התנועה הציונית]]. רבים מגרעינים אלו ישבו תחילה בישובביישוב זמני, לצורכי "הכשרה", כלומר ללימוד חקלאות וכן להתנסות בצורת ההתיישבות שרצונם לייסד. חלק מ"הכשרות" אלו אף היו מחוץ לארץ.{{הערה|שם="הקיבוץ הדתי"|1=[http://www.kdati.org.il/info/archion/shanabeshana/f1.htm על גרעיני ההכשרה בגרמניה של הקיבוץ הדתי] (אתר תנועת הקיבוץ הדתי)}} לתנועות הנוער היו "חוות הכשרה" ייעודיות עבור מטרה זו. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצהרת בלפור]] והקמת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, החלו מתארגנים גרעינים רבים, בעיקר להתיישבות קיבוצית - עם [[קומוניזם|משטר שיתופי]], אך גם להתיישבות חקלאית כפרית ב[[מושב|מושבים]] ואפילו התיישבות עירונית.
 
עם הקמת המדינה, הוקמו [[גרעין נח"ל|גרעיני נח"ל]] במסגרת [[צבא ההגנה לישראל]], ומאז שנת [[1961]], אלו פעלו לפי תכניותתוכניות התיישבות במימון ובתכנון של [[קרן קיימת לישראל]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התרחבה באופן משמעותי ההתיישבות מעבר לגבולות הזמניים של הסכמי הפסקת האש מ[[תש"ח]] (1948), התיישבות שכונתה "התנחלות", ב[[סיני]], [[רצועת עזה]], [[רמת הגולן]], [[בקעת הירדן]], [[מדבר יהודה]], וב[[יהודה ושומרון]]. רבים מהתיישבויות אלו החלו כגרעינים של תנועת [[גוש אמונים]], אך גם (בעיקר בבקעת הירדן, בגולן ובסיני) של תנועות לא דתיות ואף לא ימניות כמו [[השומר הצעיר]].
 
עם 'המהפך' בשנת 1977, ועליית [[הליכוד]] ו[[מנחם בגין]] ו[[אריאל שרון]] לשלטון, החלה מדיניות של בניית ישוביםיישובים קהילתיים עירוניים, בגליל (תכניתתוכנית "המצפים" ו"ייהוד הגליל" של שרון), בגולן ([[קצרין]] וחד-נס לדוגמה) ובעיקר ביהודה ושומרון ([[שכונת גילה]], [[מעלה אדומים]], [[מצפה יריחו]], [[בית אריה]], [[אריאל]], [[שהם]] ועוד ישוביםיישובים רבים, קטנים וגדולים). חלק מהיישובים ואף שכונות עירוניות אוכלסו בגרעינים התיישבותיים, שנוצרו לשם ההתיישבות במקום, או כפתרון לצרכיהם ויעדיהם.<!-- להביא מקורות על גרעינים שכונתיים עירוניים, ועל גרעיני התיישבות קהילתית -->
 
תחת ממשלת [[יצחק רבין]] ו[[המשרד להגנת הסביבה|השר לאיכות הסביבה]] [[יוסי שריד]], הוחלט משיקולי מניעת פגיעה בסביבה הטבעית, שלא לפתח ישוביםיישובים חדשים, אלא להרחיב ישוביםיישובים קיימים בלבד, והחלטה זו נקבעה גם במסגרת תוכנית המתאר הארצית.<!-- להביא מקור --> בעקבות זאת הוקמו "גרעינים עירוניים" להתיישבות עם גישה ערכית, בתוך ערים, ומתוך רצון להשפיע על הסביבה העירונית.{{הערה|1=[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/research/r0011.pdf הערכת גרעיני התיישבות עירוניים] - על תרומת ההתיישבות העירונית לישוביהם. (אתר משרד הבינוי והשיכון)}}
 
=== ההתנגדות להתיישבות ולגרעיני התיישבות ===
התנגדות להתנחלויות היתההייתה קיימת מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ולמעשה עוד מימי [[מבצע סיני]] כאשר נעשה ניסיון ראשון להתיישב ב[[סיני]].{{הערה|1=[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_3.3.pdf פתחת רפיח בתולדות ההתיישבות היהודית] (אתר יד בן צבי)}}
 
לאור המהפיכה הסביבתנית והתביעה להקטנת היקף ההתיישבות בכלל, [[ארגוני סביבה]]<!--ארגונים להגנת הסביבה--> גדולים החלו מתנגדים להתיישבות בכלל, ולגרעיני ההתיישבות בפרט.
שורה 22:
 
=== גרעיני ההתיישבות בימינו ===
מגוון גרעיני התיישבות קיימים בימינו. חלקם להתיישבות ביהודה ושומרון, או במקומות בהן יש אוכלוסיהאוכלוסייה מעורבת ערבית ויהודית, אך ישנה תנועה ניכרת של הקמת גרעינים, חלקם אף ממוסדים, להתיישבות עירונית, בדרך כלל עם גישה ערכית פתוחה (ליברלית) וכן להתיישבות מקיימת (בסגנון [[כדיתה]], [[נורית (ישוב)|נורית]] ו[[רותם (ישוב)|רותם]]). ארגון התיישבותי גדול הוא [[עמותת איילים]] ליישוב כפרי סטודנטים, והוא בעל 11 גרעינים.
 
גרעיני נח"ל כבר אינם נועדים להקמת ישוביםיישובים חדשים, ורבים מגרעיני הנח"ל אינם מיישבים כלל, גם לא ביישובים קיימים.
 
==== התיישבות עירונית (הקיבוץ העירוני) ====
שורה 30:
 
==== התנחלות ====
גרעיני התנחלות ראשונים היו עוד בבני עקיבא בתקופת המנדט הבריטי ב"עליה ל[[ביריה]]". סיפור תולדות זה עמד ביסודם של גרעיני ההתיישבות הראשונים של [[גוש אמונים]]. גרעינים אלו יישבו תחילה ישוביםיישובים קטנים ולאחר הפגנות וויכוחים עם השלטונות, וביניהם [[עפרה]] ו[[אלון מורה]], וכן היו גרעיני התיישבות ב'ערי הקודש': בעיר העתיקה בירושלים, ב[[חברון]], [[בית לחם]], וסמוך ל[[שכם]].
 
לאחר מיסוד ההתיישבות תחת שרביטו של שר השיכון אריאל שרון, קמו גרעיני התיישבות גם לשכונות בערים החדשות שנבנו, והוקם ארגון [[אמנה (ארגון)|אמנה]] מיסודה של גוש אמונים, לטיפול כלכלי ותכנוני של התיישבות זו, ולסיוע לגרעיני ההתיישבות שלה.
 
לאחר [[הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון]] הפנתה אמנה את עיקר פעילותה ליצירת גרעינים ופיתוח ישוביםיישובים במסגרת הרחבות המושבים, ומשעה שגם אלו נעצרו עקב עתירת תנועת [[הקשת המזרחית]]{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2089654,00.html התקבלה עתירת הקשת המזרחית בבג"ץ] (2002, [[ynet|אתר וי-נט של ידיעות אחרונות]])}} עברו לגייס גרעיני התיישבות לנגב ולגליל, וכן להתיישבות עירונית, בערים בהן אוכלוסיהאוכלוסייה ערבית ניכרת, גם במרכז הארץ (כמו [[מעלות-תרשיחא]], [[לוד]], [[עכו]] ו[[יפו]]). רבים מגרעיני ההתיישבות קמו סביב [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]] כהתארגנות של תלמידיה, או התארגנות להקמת ישיבה.{{הערה|1=לאחר מלחמת ששת הימים, הקמת ישיבות בישוביםביישובים, כמרכז השפעה על האוכלוסיההאוכלוסייה בסביבתה הפך לאחת ממטרות ישיבות בני עקיבא. <!-- להשלים: להביא מקור -->}}
{{להשלים}}