F-86 סייבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q153826
סייבר לישראל
שורה 53:
גרסת המטוס קרב-מפציץ (F-86H) יכלה לשאת עד ל-2,000 פאונד (900 ק"ג) של [[פצצה|פצצות]], לרבות מכל דלק חיצוני שיכל לשאת [[נפלם]]. גרסאות היירוט והקרב נשאו שישה [[מקלע]]י [[בראונינג]] M3 בעלי [[קליבר]] .50 אינץ' (12.7 מ"מ) שהורכבו באף המטוס (גרסאות מאוחרות של ה-F-86H נשאו ארבע תותחי 20 מ"מ במקום המקלעים). המקלעים הותקנו כך שהקליעים יתכנסו במרחק 1,000 רגל (300 מטר) מקדמת המטוס עם [[קליע נותב]] אחד על כל חמישה קליעים למקלע. מרבית הקליעים שהיו בשימוש ארצות הברית במלחמת קוריאה היו מסוג חודר שריון מבעיר שכללו [[מגנזיום]] שנועד להינצת בעת הפגיעה אך ביצועיו היו גרועים מעל גובה 35,000 רגל. מספר מטוסי קרב חומשו ב[[רקטה|רקטות]] לא מונחות בקוטר 2.75 אינץ' (70 מ"מ) לצורכי תרגול, אולם מאוחר יותר נעשה שימוש מבצעי בלחימה ברקטות בקוטר 5 אינץ' (127 מ"מ). ניתן היה לצייד את המטוסים גם בשני [[מכלי דלק נתיקים]] חיצוניים (ארבע ב-F-86F החל מ-1953) שהגדילו את טווח המטוס.
 
ה-F-86 סייבר גם יוצר ברישיון על ידי [[קנדה אייר]] ב[[מונטריאול]] כ"'''קנדה אייר סייבר'''". הגרסה האחרונה של הקנדה אייר סייבר, הסימן 6, נחשבת לאחת הגרסאות הטובות ביותר מבין כל הגרסאות שנבנו בכל מקום אחר. הסייבר האחרון שיוצר בידי קנדה אייר (סייבר מספר 1815) מוצג כיום במוזיאון התעופה של מערב קנדה ב[[וויניפג]], לאחר שנתרם על ידי [[חיל האוויר הפקיסטני]]. [[מדינת ישראל]] רכשה מטוסי סייבר אחדים בקנדה, אך עם פרוץ [[מבצע סיני]] הוטל [[אמברגו]] על משלוח המטוסים, והם נמסרו ל[[חיל האוויר המלכותי הקנדי]].{{הערה|{{מרקיע שחקים|דונקן קרטיס|פרשת מטוסי הסייבר שיועדו לחיל האויר|134771/פרשת-מטוסי-הסייבר-שיועדו-לחיל-האויר}}}}
 
== שבירת מחסום מהירות הקול ==
שורה 80:
{{מיזמים|ויקישיתוף=F-86 Sabre|שם ויקישיתוף=F-86 סייבר}}
*[http://www.aviation-history.com/north-american/f86.html הסייבר], באתר Aviation History
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מטוסי קרב אמריקאיים]]