אברהם בן חנניה יגל – הבדלי גרסאות

לא תמיד קיבל שכר ויחס הולם מן המשפחות שבבתיהן עבד. במכתב שכתב הרב יגל בסוף חייו נתן דין וחשבון על מצבו הכלכלי: "והרי אני כבן שבעים שנה ותשש כוחי ולא אוכל עוד לצאת ולבוא כתמול שלשום. וגם אני היום באפס דמים מפני ריבוי ההוצאות שנסתרגו עברו עלי זה כמה חודשים ולאפס רווח מפני יוקר המזונות במקום הזה, ועצרתי כוח וארבעים שנה אקוט בדברי ריבות אלו", כאשר פנה בדרישות תשלום לרפאל מודנה מססואלו, "השיבני כמצחק בעיני עבדיו"<ref>{{הערה|1=[[דוד רודרמן]], מבוא ל"ספר גיא חיזיון" עמוד 16-17</ref>}}.

תוכניתו האינטלקטואלית הגדולה של הרב יגל, שנבעה מתוך אמונה עזה בצדקתה, הייתה נסיון למזג את חוכמות החול עם העולם הדתי ובפרט עיצוב התרבות היהודית באמצעות הדגשת הערך הדתי שיש להבנת עולם הטבע, כפי שחשף אותו ה[[מדע]] של [[המאה ה-16]]. החוקר [[דוד רודרמן]] מסכם את התוכנית במילים: "ניסוח מחודש של המסורת הקבלית בשפת הדיון המדעי של המאה ה-16, ובכך להעלותה (את הקבלה) למעלת צורת הדעת האנושית הגבוהה ביותר... ומתן גושפנקה של לגיטימיות לחוכמת הנסתר כביטוי הנעלה ביותר של יצירתיות אנושית ביהדות."<ref>{{הערה|1=[[דוד רודרמן]], מבוא ל"ספר גיא חיזיון" עמוד 20</ref>}}.

{{ציטוט|תוכן=הלא ידעת כי השלושה עולמות - שכלי שמיימי ויסודי - קשורים אלו באלו ונפעלים אלו מאלו וכל מה שנברא בארץ יש לו שורש מלמעלה אשר סבבה את הדבר ההוא. ועל כן בהביא דעתנו ושכלנו לחקירת שום דבר עלינו לדעת המסבב והסיבה ונדע בנקל המסובב. כמו [=בניגוד למה...] שיעשה הפילוסוף בתחלת פילוסופותו כי ראשונה יחקור בכללים ומהם יבוא אל הפרטים [=[[דדוקציה]]]. בעלות חקירתנו השפלה אל הסבה הכוללת הגדולה בעולם השכלי [=אינדוקציה מן הפרטים אל חוק הטבע] לא נוציא משם סבה אחרת רק כי כך עלתה במחשבה לפניו [=האל קבע את החוק]. וכמו שאי אפשר לנו לדעת אותו, כך אי אפשר לדעת דרכיו וכמו שאמר הכתוב: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם<ref>{{הערה|1=ישעיהו נ"ה נ"ט</ref>}}|מרכאות=כן|מקור="ספר גיא חיזיון", [[מרכז זלמן שזר]], 1997 עמ' 114-115}}

ספר גיא חיזיון הוא "ספר יחיד במינו בספרות העברית"<ref>{{הערה|1=דוד רודרמן, על כריכת הספר</ref>}} הוא משלב אוטוביוגרפיה, מסע בעולמות שמיימיים, עיבוד לסיפורי פולקלור ואירועים היסטוריים, [[אלגוריה|אלגוריות]] מספרות ה[[רומנסה]] ה[[ימי הביניים|ימי ביניימית]] ועיונים פילוסופיים, מדעיים ותאולוגיים וכל זאת בעברית השואבת ממקורות מקראיים, תלמודיים וקבליים ותוך שליטה בכתבי [[הרמב"ם]] ו[[אריסטו]] אך גם באמנות הסיפור של [[הרנסאנס האיטלקי]].