אברהם בן חנניה יגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה|
שורה 10:
המידע על חייו לאחר חיבור "ספר גיא חיזיון" מקוטע. בשנת [[1585]] חי ברוברה שבחבל [[רג'ו אמיליה]] ועבד שם כרופא, משנת [[1593]] הותר לו לטפל גם בחולים נוצרים. כמו כן היה מורה בביתם של בנקאים יהודים עשירים, עמם קשר קשרי [[פטרון (אומנות)|פטרון]]-סופר, למרות שנראה כי לפחות חלקם התייחסו אליו כאל לא יותר ממשרת. בין נותני החסות היו הבנקאים יוסף פאנו, לו הקדיש יגל את ספר הוראת יסודות הדת לילדים "לקח טוב" ([[1595]]); שרגא סנגויני (Sanguini) מוונציה, לו הקדיש את חיבורו הרפואי "מושיע חוסים" על מגפת ה[[דבר (מחלה)|דבר]] שפקדה את מנטובה ב-1576; משפחת דניאל מודנה מססואולו (Sassuolo) וכן הרב [[מנחם עזריה מפאנו]], שהיה בן למשפחה אמידה וגם מלומד ומקובל, עמו גם התכתב ולאשתו רחל הקדיש את ספרו "אשת חיל, פירוש קצר לפרק ל"א ב[[ספר משלי|משלי]]".
 
לא תמיד קיבל שכר ויחס הולם מן המשפחות שבבתיהן עבד. במכתב שכתב הרב יגל בסוף חייו נתן דין וחשבון על מצבו הכלכלי: "והרי אני כבן שבעים שנה ותשש כוחי ולא אוכל עוד לצאת ולבוא כתמול שלשום. וגם אני היום באפס דמים מפני ריבוי ההוצאות שנסתרגו עברו עלי זה כמה חודשים ולאפס רווח מפני יוקר המזונות במקום הזה, ועצרתי כוח וארבעים שנה אקוט בדברי ריבות אלו", כאשר פנה בדרישות תשלום לרפאל מודנה מססואלו, "השיבני כמצחק בעיני עבדיו"<ref>{{הערה|1=[[דוד רודרמן]], מבוא ל"ספר גיא חיזיון" עמוד 16-17</ref>}}.
 
בניגוד לחיי המעשה, בהם הלך מדחי אל דחי, היה הרב יגל אהוב ומוערך בקרב הנהגה המשכילה של הקהילה היהודית באיטליה של התקופה. בין האישים עמם התכתב מצוי רבי חנני פינצ'י, שראה את כתבי היד של חיבוריו של הרב יגל לפני פרסומם ועודד אותו, יגל פונה אליו "בשבועת ברית האהבה הקשורה בינינו מני קדם". עם הרב עזריה מפאנו ניהל דיונים אינטלקטואליים והתווכח עמו בנושאי [[אסטרונומיה]] ו[[דיאגנוזה]] רפואית ברוח שניסתה לשלב באופן הרמוני את ספרות ה[[קבלה]] והמדע בן-הזמן. הדים לוויכוחים מרחיבי-דעת אלה נמצאים בקובץ "בת רבים" ובחיבורו "בית יער הלבנון".
שורה 17:
 
== חזון האחדות ==
תוכניתו האינטלקטואלית הגדולה של הרב יגל, שנבעה מתוך אמונה עזה בצדקתה, הייתה נסיון למזג את חוכמות החול עם העולם הדתי ובפרט עיצוב התרבות היהודית באמצעות הדגשת הערך הדתי שיש להבנת עולם הטבע, כפי שחשף אותו ה[[מדע]] של [[המאה ה-16]]. החוקר [[דוד רודרמן]] מסכם את התוכנית במילים: "ניסוח מחודש של המסורת הקבלית בשפת הדיון המדעי של המאה ה-16, ובכך להעלותה (את הקבלה) למעלת צורת הדעת האנושית הגבוהה ביותר... ומתן גושפנקה של לגיטימיות לחוכמת הנסתר כביטוי הנעלה ביותר של יצירתיות אנושית ביהדות."<ref>{{הערה|1=[[דוד רודרמן]], מבוא ל"ספר גיא חיזיון" עמוד 20</ref>}}.
 
היהודים, טען, הם אנשי מדע מטבעם עוד מימי [[שלמה המלך]] והכלים הקבליים הם כלי הניתוח המושלמים לכל תופעות הטבע, היכולים לבצע פריצות דרך במקום בו נכשלו מדעני ופילוסופי אומות העולם. כלים אלה הם למשל יכולת ה[[אינדוקציה]] ממקרים פרטיים בעולם החומרי אל כללים אלוהיים ומציגים תפיסה מודרנית של המדע לפיה החוק הטבעי הוא אמת אלוהית ואין למדע טעם לשאול מדוע אלא רק לגלות את החוקים. דוגמה לקשר זה מובאת בספר גיא חיזיון:
 
{{ציטוט|תוכן=הלא ידעת כי השלושה עולמות - שכלי שמיימי ויסודי - קשורים אלו באלו ונפעלים אלו מאלו וכל מה שנברא בארץ יש לו שורש מלמעלה אשר סבבה את הדבר ההוא. ועל כן בהביא דעתנו ושכלנו לחקירת שום דבר עלינו לדעת המסבב והסיבה ונדע בנקל המסובב. כמו [=בניגוד למה...] שיעשה הפילוסוף בתחלת פילוסופותו כי ראשונה יחקור בכללים ומהם יבוא אל הפרטים [=[[דדוקציה]]]. בעלות חקירתנו השפלה אל הסבה הכוללת הגדולה בעולם השכלי [=אינדוקציה מן הפרטים אל חוק הטבע] לא נוציא משם סבה אחרת רק כי כך עלתה במחשבה לפניו [=האל קבע את החוק]. וכמו שאי אפשר לנו לדעת אותו, כך אי אפשר לדעת דרכיו וכמו שאמר הכתוב: כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם<ref>{{הערה|1=ישעיהו נ"ה נ"ט</ref>}}|מרכאות=כן|מקור="ספר גיא חיזיון", [[מרכז זלמן שזר]], 1997 עמ' 114-115}}
 
לקראת סוף ימיו של הרב יגל עברה הקבלה תפנית עם השתרשות [[הקבלה הלוריאנית]], ששינתה את אופי העיסוק הקבלי באיטליה מעיון פילוסופי-אינטלקטואלי למעטים לכיוון של חידוש דתי-רוחני של דבקות ותפילה יחד עם התבדלות יהודית מאומות העולם. זאת, בד בבד עם התפתחות המדע של [[המאה ה-17]], שהיה משוכלל יותר.
שורה 29:
זהו ספר הביכורים של הרב יגל, אותו כתב במשך כשנה בה שהה בכלא של מנטובה.
 
ספר גיא חיזיון הוא "ספר יחיד במינו בספרות העברית"<ref>{{הערה|1=דוד רודרמן, על כריכת הספר</ref>}} הוא משלב אוטוביוגרפיה, מסע בעולמות שמיימיים, עיבוד לסיפורי פולקלור ואירועים היסטוריים, [[אלגוריה|אלגוריות]] מספרות ה[[רומנסה]] ה[[ימי הביניים|ימי ביניימית]] ועיונים פילוסופיים, מדעיים ותאולוגיים וכל זאת בעברית השואבת ממקורות מקראיים, תלמודיים וקבליים ותוך שליטה בכתבי [[הרמב"ם]] ו[[אריסטו]] אך גם באמנות הסיפור של [[הרנסאנס האיטלקי]].
 
== לקריאה נוספת ==