ויטרבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{עיר| |שם=ויטרבו |סוג יישוב=עיר |שם בשפת המקור=Viterbo |סמל=100px |דגל=קובץ:Fl..."
 
מ סקריפט החלפות (שלטון), תיקון קישור לפירושונים + זוטות
שורה 1:
{{עיר|
|שם=ויטרבו
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=Viterbo
|סמל=[[קובץ:Viterbo-Stemma.png|100px]]
|דגל=[[קובץ:Flag of Viterbo.svg|100px]]
|תמונה=[[קובץ:Viterbo09.jpg|250px]]
|כתובית=רחוב בעיר העתיקה
|מדינה={{דגל|איטליה||+}}
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות איטליה|מחוז]]
|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|לאציו||+}}
|חבל ארץ=
|מחוז=
|נפה=[[ויטרבו (נפה)|ויטרבו]]
|ראש העיר=לאונרדו מיקליני {{ש}} Leonardo Michelini
|מושל=
|סוג יחידה שלטונית מתחת=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|בירת המחוז=
|עיר אם=
|שפה רשמית=[[איטלקית]]
|שטח=406.28
|דירוג שטח=
|דירוג אוכלוסייה=
|דירוג צפיפות=
|גובה=326
|תאריך ייסוד=המאה השמינית לפנה"ס
|אוכלוסייה=63,090
|שנת אוכלוסייה=2011
|הערת אוכלוסייה={{הערה|1=[http://demo.istat.it/bil20111009/index04_e.html הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של איטליה]}}
|מטרופולין=
|שנת מטרופולין=
|הערת מטרופולין=
|צפיפות=160
|שנת צפיפות=
|קואורדינטות={{coord|42|25|N|12|06|E|display=inline|type:city}}
|אזור זמן=+1
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=איטליה|מפה נוספת=לאציו|שם=ויטרבו|אורך=12.1|רוחב=42.416667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
|מפה מפורטת=
|סטטיסטיקות=
}}
'''ויטרבו''' (ב[[איטלקית]]: '''Viterbo''') היא עיר עתיקה ובירת [[ויטרבו (נפה)|נפת ויטרבו]] שב[[מחוזות איטליה|מחוז]] [[לאציו]] שבמרכז [[איטליה]]. בשלב מוקדם של ההיסטוריה שלה כבשה ויטרבו וסיפחה לתחומיה את העיר השכנה פרנטו (Ferento). העיר שוכנת במרחק של כ-80 ק"מ מצפון ל[[מטרופולין]] של [[רומא]]. מרכזה ההיסטורי של העיר מוקף בחומות מ[[ימי הביניים]], שעדיין ניצבות ללא פגם ונבנו במהלך המאות ה-11 וה-12. הכניסה למתחם החומות הוא דרך שערים עתיקים.
 
בנוסף לחקלאות, ענפי הכלכלה העיקריים של ויטרבו הם תעשיית ה[[קדרות]], ה[[שיש]] וה[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. העיר היא מקום משכנם של רזרבת ה[[זהב]] של איטליה, אקדמיה חשובה לאומנות, אוניברסיטה ושל מרכז הפיקוד וההדרכה של הזרוע האווירית של [[צבא איטליה]]. ויטרבו ממוקמת באזור של [[מעיינות חמים]] ומהווה מקור משיכה לתיירים מכל רחבי מרכז איטליה.
 
==היסטוריה==
התיעוד הראשון לקיומה של העיר הוא מהמאה השמינית לפני הספירה, אז נקראה קאסטרום ויטרבי (Castrum Viterbii). העיר בוצרה בשנת [[773]] על ידי המלך ה[[לומברדים|לומברדי]] דזידריוס (Desiderius) במסגרת ניסיונו הכושל לכבוש את [[רומא]]. כאשר החלה [[הכנסייה הקתולית]] לחסות בצלו של השילטוןהשלטון ה[[פרנקים|פרנקי]], הפכה ויטרבו להיות חלק מ[[מדינת האפיפיור]], אך מעמדה היה שנוי במחלוקת במאות השנים הבאות עד אשר בשנת [[1095]] היא הוכרזה כ"עיר חופשית".
 
בתקופה בה ה[[אפיפיור]]ים התקשו להשליט את סמכותם על העיר רומא, ויטרבו הפכה להיות למקםלמקום מושבם המועדף, החל מהאפיפיור [[אאוגנוס השלישי]] (1145-1146), אשר צר לשווא על חומות העיר. ב-[[1164]] הפך [[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך הראשון]] את ויטרבו למקום מושבו של ה[[אנטי-אפיפיור]] פאשל השלישי (Paschal III). שלוש שנים לאחר מכן הוא העניק לה את התואר "עיר" והשתמש ב[[מיליציה|מיליציות]] שלה כנגד רומא. ב-[[1172]] החלה ויטרבו להתרחב. העיר העתיקה פרנטום (Ferentum) הוחרבה ונכבשו שטחים נוספים. בתקופה זו הייתה העיר עשירה ומשגשגת ואחת החשובות במרכז איטליה עם אוכלוסייה של כמעט 60,000 תושבים.
 
ב-[[1207]] קיים האפיפיור [[אינוקנטיוס השלישי]] מועצה ב[[קתדרלה]] של העיר , אך מאוחר יותר נודתה העיר כמקום מושב מועדף של תנועת הפטריאנים הכופרים והיא אף הובסה על ידי רומא. יחד עם זאת, ב-[[1210]] הצליחה ויטרבו להביס את הקיסר [[אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו הרביעי]] ושוב הייתה במצב מלחמה עם רומא.
 
במאה ה-13 נשלטה העיר על ידי ה[[רודןעריץ|רודנים]] ממשפחות גאטי (Gatti) ודי ויקו (Di Vico). [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]] משך את ויטרבו לצדם של ה[[גואלפים וגיבלינים|גיבלינים]] ב-[[1240]], אך אזרחי העיר גירשו את חייליו הגרמנים. ב-[[1243]] הוא הטיל מצור על העיר פעם נוספת, אך נכשל. מנקודת זמן זו הייתה ויטרבו תמיד נאמנה לגואלפיםל[[גואלפים וגיבלינים|גואלפים]]. בין השנים [[1257]]-[[1261]] הייתה העיר מקום מושבו של האפיפיור [[אלכסנדר הרביעי]], אשר מת בעיר. יורשו, [[אורבנוס הרביעי]] נבחר בויטרבובוויטרבו.
 
בין השנים [[1266]]-[[1268]] בחר [[קלמנס הרביעי]] את ויטרבו כבסיס למאבקו חסר הרחמים כנגד בית הוהנשטאופן. כאן, מאכסדרת ארמון האפיפיורים בויטרבו, הוא נידה את צבאו של [[קונראד השלישי, מלך ירושלים|קונראד השלישי]] והכריז עליו ככופר. אפיפיורים נוספים שנבחרו בויטרבובוויטרבו היו [[גרגוריוס העשירי]], [[יוחנן העשרים ואחד]] (אשר נהרג כאשר תקרת הספרייה של ארמון האפיפיורים קרסה עליו), [[ניקולאס השלישי]] והאפיפיור ה[[צרפת]]י [[מרטינוס הרביעי]]. אנשי ויטרבו, אשר בהשפעתו של [[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה]] התנגדו לבחירתו של זר לתפקיד הכס הקדוש, התפרצו לקתדרלה שבה נערכה ה[[קונקלווה]] ועצרו שניים מהקרדינלים. בסופו של דבר הם זכו לנידוי והאפיפיורים נמנעו מלהגיע לויטרבולוויטרבו במשך 86 שנים.
 
ללא חסותם של האפיפיורים, נפלה העיר לידיה של משפחת די ויקו. במאה ה-14, גובאניג'ובאני די ויקו יצר [[סניור]]יות ששלטה על [[צ'יוויטווקיה]], [[טרקוויניה]], בולנזה, [[טודי]], נרני ואמיליה. שלטונו רוסק ב-[[1354]] על ידי הקרדינל ג'ילחיל דה אלבורנוזאלבורנוס (Albornoz), שנשלח על ידי [[אפיפיורות אביניון]] לשקם את מדינת האפיפיור ובנה בעיר מצודה. ב-[[1375]] נכנעה העיר לפרנצ'סקו די ויקו, בנו של הרודן הקודם, אך 13 שנים לאחר מכן הוא נרצח על ידי אנשי העיר שהעבירו את השלטון בה לאפיפיור [[אורבנוס השישי]] ולאחר מכן לג'ובני די סקירה די ויקו, בן דודו של פרנצ'סקו. ב-[[1396]] הביסו שוב כוחותיו של האפיפיור [[בוניפקיוס התשיעי]] את ג'ובני ומיסדו מחדש את הריבונות הכנסייתית על העיר. השליט האחרון למשפחת די ויקו, ג'יאקומואקומו, הובס ב-[[1431]]. מכאן והלאה הייתה ויטרבו לעיר בעלת חשיבות משנית בעקבות יחידתירידת כוחה של [[מדינת האפיפיור]]. ב-[[1871]] היא הפכה לחלק מאיטליה.
בין השנים [[1266]]-[[1268]] בחר [[קלמנס הרביעי]] את ויטרבו כבסיס למאבקו חסר הרחמים כנגד בית הוהנשטאופן. כאן, מאכסדרת ארמון האפיפיורים בויטרבו, הוא נידה את צבאו של [[קונראד השלישי, מלך ירושלים|קונראד השלישי]] והכריז עליו ככופר. אפיפיורים נוספים שנבחרו בויטרבו היו [[גרגוריוס העשירי]], [[יוחנן העשרים ואחד]] (אשר נהרג כאשר תקרת הספרייה של ארמון האפיפיורים קרסה עליו), [[ניקולאס השלישי]] והאפיפיור ה[[צרפת]]י [[מרטינוס הרביעי]]. אנשי ויטרבו, אשר בהשפעתו של [[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה]] התנגדו לבחירתו של זר לתפקיד הכס הקדוש, התפרצו לקתדרלה שבה נערכה ה[[קונקלווה]] ועצרו שניים מהקרדינלים. בסופו של דבר הם זכו לנידוי והאפיפיורים נמנעו מלהגיע לויטרבו במשך 86 שנים.
 
ללא חסותם של האפיפיורים, נפלה העיר לידיה של משפחת די ויקו. במאה ה-14, גובאני די ויקו יצר [[סניור]]יות ששלטה על [[צ'יוויטווקיה]], [[טרקוויניה]], בולנזה, [[טודי]], נרני ואמיליה. שלטונו רוסק ב-[[1354]] על ידי הקרדינל ג'יל דה אלבורנוז (Albornoz), שנשלח על ידי [[אפיפיורות אביניון]] לשקם את מדינת האפיפיור ובנה בעיר מצודה. ב-[[1375]] נכנעה העיר לפרנצ'סקו די ויקו, בנו של הרודן הקודם, אך 13 שנים לאחר מכן הוא נרצח על ידי אנשי העיר שהעבירו את השלטון בה לאפיפיור [[אורבנוס השישי]] ולאחר מכן לג'ובני די סקירה די ויקו, בן דודו של פרנצ'סקו. ב-[[1396]] הביסו שוב כוחותיו של האפיפיור [[בוניפקיוס התשיעי]] את ג'ובני ומיסדו מחדש את הריבונות הכנסייתית על העיר. השליט האחרון למשפחת די ויקו, ג'יאקומו, הובס ב-[[1431]]. מכאן והלאה הייתה ויטרבו לעיר בעלת חשיבות משנית בעקבות יחידת כוחה של [[מדינת האפיפיור]]. ב-[[1871]] היא הפכה לחלק מאיטליה.
==אתרים חשובים==
המרכז ההיסטורי של ויטרבו הוא אחד מהערים המדיאבליותמימי הביניים השמורות ביותר במרכז איטליה. רבים מהבניינים העתיקים, בעיקר כנסיות, בנויים על חורבותיהם של מבנים עתיקים יותר וניתן להבחין בהם על פי האבנים הגדולות שמהן הם בנויים.
 
נקודת המשיכה המרכזית של ויטרבו היא הארמון האפיפיורי (Palazzo dei Papi), ששימש לאפיפיורים כמעון כפרי וכמקום מפלט בזמני משבר ברומא. עמודי הארמון הם עמודיו של מקדש רומי שנעשה בהם [[שימוש משני]].